תחי האופטימיות

ראיתי עכשיו סרט באתר THE NATION מדהים לראות איש אופטימי בן 89 מדבר עם לוחמת סביבתית חברתית.
לפעמים כשאנחנו מסתכלים על המציאות והפסימיות מצטרפת לחוסר התקווה ואנחנו עוד מעט מתרסקים שווה להתרחק בזמן ולקבל פרספקטיבה.

אחרי הכל יש התקדמות אנושית לכיוון של יותר זכויות אדם.
אז אני מסתכל על פיט סיגר וחושב איך נראתה החברה שלו (האמריקאית) כשהתחיל ואיך היא נראת היום, נכון שישנם שינויים טובים ורעים אבל אני חושב שהסך הכל השתנה לטובה.
ואני מוכרח להוסיף ציטוט שמושמע בסרט:

"Never doubt that a small group of thoughtful, committed citizens can change the world; indeed, it's the only thing that ever has." -- Margaret Mead

אופן אופיס

פולניה אחת באמצע סקס פרוע אמרה לבעלה, תודה שיש בי גם משהו חיובי. אז הוא ענה נכון ועוד מעט אגמור ואוציא אותו ממך.

למה אני מספר לכם בדיחה ישנה סקסיסטית ואתנית למרות שאני לא אוהב את התופעות האלו?

כי היום גיליתי באיחור שמשרד האוצר הפסיק לתמוך בתוכנת אופן אופיס.

אני לא יודע למה זה קרה אבל במקרה הזה אפשר לומר בלי להיות שוביניסט, שמשרד האוצר הוא הפולניה מהסיפור.

אחרי שהצליח בעזרת מדיניות ניאו-ליברלית להקטין את הצמיחה של המשק הישראלי ולשלוח מאות אלפי משפחות אל מתחת קו העוני. אחרי שהפך אותנו למדינת כל אוליגרכיה.

משרד האוצר הישראלי עשה מעשה, הוא ביטל את היוזמה החיובית היחידה שלו והפסיק לתמוך בתוכנה חינמית וטובה.

להבדיל מהפולניה בסיפור הוא נקט את היוזמה וחבל, חבל שכבר אי אפשר להגיד משהו טוב על המשרד הכי חזק בישראל.

ארבעה גידלו פרדס

רבי הוני שתל פרדס – שתל והשקה וחיכה לטבע החופשי שיעשה את שלו. גדל הפרדס שלו ונתן פרי. והטבע החופשי עשה את שלו, והפרי גדל עם עקיצות של זבוב הים התיכון וענפים יבשים שפצעו את קליפת התפוזים. עשבים רבים כיסו את שבילי הפרדס והפועלים כשלו בם וקיללו כי היה החום גדול והעשבים מיטרד והשכר זעום ובעל הבית קשה. רצה רבי הוני למכור את פרי הפרדס, עבר משוק לשוק בדקו הסוחרים ואמרו: זה רק לתעשיה או למאכל בהמות. ראה רבי הוני שהעבודה קשה והתמורה קלושה לבש חליפה, עמד בשוק ומכר מניות של הפרדס. עמד וצעק "מניות של פרדס עם פוטנציאל", "רק היום בזיל הזול מכפיל רווח גדול". "בדרום ספרד יורד ברד קנו היום המחיר במגמת עליה". שאלו אותו הקונים למחיר והוא בלי להתבלבל אמר שקל אחד למניה, שקל למניה? תביא שתים. כך עמד ומכר את הפרדס עד שנשארו לו "רק" מניות השליטה.

עם הכסף שעשה באותו יום קנה שני דוכנים בשוק והזמין את כל הבסטונרים למסיבת פתיחה. כשהיין והמטעמים עשו את שלהם עבר בין אורחיו והסביר להם על פלאי השוק החופשי וכיצד אפשר כששרים בקול רם את מחירי הסחורה לתאם. היו הבסטונרים שרים ומתאמים והמחירים גדלים ואיתם גם הרווחים. אמר רבי הוני, אנחנו שיש לנו כלכך הרבה הוצאות שיווק וקידום מכירות, עלינו לדרוש הורדה של מחיר הסחורה.

הרי החקלאים צריכים אותנו יותר מאשר אנחנו אותם. נקבע שלא קונים קילו ביותר מש"ח ונגזור קופון שמנמן.

היו הסוחרים גוזרים קופונים ושמים אותם במרצדס וכשהתמלאה המרצדס שמו אותם בבית מידות ואחר כך "השקיעו" בחו"ל. היו נפגשים מידי שנה בעיירות נופש קסומות ודנים בעולם שלנו וכיצד יוכלו לפתח אותו ולהרוויח אותו. היו אפילו חלוצים, כאלו שאמרו למה לנו למכור פרי? אנחנו יכולים למכור רק חוזים לקניית פרי. הנייר של החוזה לא מתקלקל ולא צריך ללכת לשוק, אפשר למכור אותו בבורסה, אפילו כששוכבים בטן גב באקפולקו או בריביירה.

רבי חבר-התי שתל פרדס – השקה ודישן ושלח בדיקות עלים לראות אולי חסר משהו. היה רבי חבר-התי גוזם ומעשב ומתכנן את הטיפול והכיר כל עץ. היה משכים קום ותולה מלכודות דבק נגד זבוב ומטפל בחולים ובניזוקים. היה נותן בהם סימנים ולכל אחד ע"פ צרכיו, כי אומנם אהב את כולם אבל הכיר בהבדלים. היה שוקל כל תפוז ואוסף נתונים של תנובה והשקעה ומתכנן את השנים הבאות. עציו עמדו זקופים וגאים והשתדלו לתת פרים ככל יכולתם והיו גם שנים של ברכה וגם לא.

אהב רבי חבר-התי גם את עובדיו וחלק אתם את מזונו, והיה מבקר בביתם בשמחה ויגון ומשלם להם שכר הוגן. היה רבי חבר-התי אומר: "הון? הרי זה הון אנושי". עם בוא הסתיו הבשילו התפוזים והיו זהובים מקסימים ומנומסים. לקח אותם הרב לשוק, קיבל רק שקל לק"ג וחזר שמח הביתה. שקל לק"ג כיסה את ההוצאות והשאיר לו רווח כמעט זהה לשכר של עובדיו. בימי שישי עם חברים, פיצוחים, מול הקופסא היו דיבורים וקיטורים על קשיי העיתים. אבל בימי ראשון, חזר לפרדס בפיז'ו הנאמן, אל ריחות האדמה ולחבריו העובדים והרב היה מאושר.

רבי בן נוני (שלא בפניו היו מכנים אותו "הדרך השלישיסת") שתל פרדס - הפרדס גדל לתפארת ורבי בן נוני שכר קבלן גיזום וקבלן השקיה וקבלן קטיף. היה רבי בן נוני אומר אני הבעלים, אני לא יודע לגזום ולהשקות ולקטוף אני שוכר בעלי מקצוע. אני גם לא רוצה את כל המשא והמתן עם עובדים, לא רוצה לבוא לחתונות ולא להתעסק באורכם וריבעם.

החבר'ה היו אומרים אצלך הכל זה אאוט-סורסינג, מיקור חוץ. פלא שלא שכרת מישהו שיעשה לך ילדים. והפרדס נתן פריו, לא גדול לא יפה לא הרבה אבל העבודה זולה ועדיף להשקיע בפרסום. כבר שנו רבותינו טוב שם טוב משמן טוב ואם לא יהללך זר יהללך פיך. הלך רבי בן נוני לרבי הוני וכרתו הסכם של שיווק ופרסום.

בא רבי הוני לרבי בן נוני ואמר: הנה אנחנו שותפים ומרוויחים חסר לנו רק שיפור קל במיסים. החליטו כי תאגיד "התפוז המכני בע"מ" חברה ציבורית בשליטת רבי הוני, ירשום כאילו רכש תפוזים שכאילו גדלו בפרדס של רבי בן נוני בכאילו 2.27 ₪ לק"ג, והמסים תוכננו והתשלומים קטנו.

היה רבי בן נוני נוסע במרצדס שקנה משותפו במחיר "מציאה" ועונה לאשתו: "כמו רבי הוני? נהיה בשנה הבאה". מידי פעם כשהביא עסקה טובה, הזמין אותו רבי הוני למפגשים מרגשים עם שרים ושואים והוא התבסם בגבורה ובשיירים. ידע רבי בן נוני בתוך לבו כי נועד לגדולות ואוטוטו זה יקרה כי כדור הרולטה כבר נופל ממש קרוב.

רבי עידנחדש שתל פרדס – היה פוסע בשביליו לעת ערב תופל לו תפילות ומזמורים.

היה מלטף את עליו ומבקש סליחה מכל ענף שגזם. השקה אותו במי מעיין צלולים דישן אותו מפרי שירותי הקומפוסט של המאמינים. הקפיד על טיפולים הוליסטיים אורגניים מבית מדרשו של המהרישי מלבוב. הקימו רבי עידנחדש וחבורתו מאהל בפרדס, לעת ערב היו סועדים את ליבם בפרי גנם ועולים על יצועם לצליל נשימתם הרכה של העצים.

עם בוא הגשם חוללו לכבודו בלבוש חוה בשירת מזמורים עתיקים והבוץ מעניק להם עיסוי אינטימי בין בהנותיהם. היו תפוזיו מעטים ומובחרים וכשפגש את רבי הוני בשוק הצטער הלה לומר: "מצטער חביבי כאן זה שוק חופשי, אתה חופשי למכור לי בשקל ואני חופשי למכור בשמונה. שוק חופשי זה שוק חופשי הוא תמיד צודק, אתה הרי יודע כמה אני אוהב אותך אבל אהבה זה ביזנס של אחרים אני מרוויח מתפוזים".

ארבעה שתלו פרדס וחשבו הנה אני עושה זאת בדרכי וכך אפרנס את משפחתי.

ובא הבנק ואמר: "זה נגמר, עכשיו עידן הנד"לן", לזה שילם מזה לקח והיום הם גרים בקומה 40. לפעמים בפגישה מרגשת למרגלות מעלית הם זוכרים פרי כתום בין עלים ירוקים.

מי שומר על ילדי הגן

פורסם לראשונה ב-עבודה שחורה

נגד גננת* אחת לא חשוב מאיזה עיר, הוגשה תביעה על התעללות בילדי הגן שלה.

מסתבר שכדי ללמד אותם על צייתנות ומידות טובות אחרות נהגה להרים אותם בשערות ראשם ובמקרים יותר מסובכים הטיחה את ראשם בבלטות. בית המשפט מצא אותה אשמה וגזר את דינה, שנה וחצי מאסר בפועל. הגננת ביקשה שהות לערעור ובנתיים הגן פתוח.

התקשורת ראיינה את יצחק קדמן מהמועצה לשלום הילד, נציגים של משרד התמ"ת שמפקחים על גנים, ועובדי רווחה שונים. איך קורה שאלה התקשורת שהגן עדיין פתוח וגננת מתעללת ממשיכה לעבוד כאילו לא הורשעה?

מסתבר שישנה תסבוכת בירוקרטית ועל פי החוק והנהלים אי אפשר לסגור את הגן.

גם אני רוצה לשאול כמה שאלות:

1. למה ראש העיר / שר התמ"ת / שר הרווחה לא סוגר את הגן? אולי זה לא לפי הנהלים אבל זה נכון לעשות. לכל היותר הגננת תתבע את ראש העיר / שר ועד שהעניין יתברר בבית המשפט הגן יהיה סגור. אחרי הכל שווה לעבור על החוק כדי להציל כמה ילדים.
2. אם בית משפט הרשיע את הגננת והיא אפילו הודתה במקרים שהוצגו לפניו איך קורה שהורים ממשיכים לשלוח לגן את הילדים שלהם? אולי הם בכלל לא מסוגלים להיות הורים?
3. בכלכלה ניאו-ליברלית מניחים שהאזרחים פועלים בכדי להגיע למקסימום בשביל עצמם ואם המדינה לא מתערבת סך כל הפעילות של האזרחים מביאה את היעילות הכלכלית לשיא. האם אזרחים שלא מסוגלים לשמור על הילדים שלהם, יכולים באמת להשיא את יכולתם? או האם כלכלה, יכולה להשען על יכולת כל כך נמוכה?

*http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3549438,00.html

דור חופשי

על עובדים שקופים*

חג החרות בא עלינו לטובה ואני חושב על הדור שגדל כאן עכשיו ונהנה מרמת חופש גבוהה. חינוך עם אמצעי עזר (חגורה מקל...) שהיה פעם מקובל כאן, מקבל היום כותרת ראשית בעיתון וההורים "המחנכים" נשלחים לבית הכלא. ההורים מישמים את עקרון הרצף, שולחים לגנים בשיטת מונטסורי, לבתי ספר דמוקרטיים. את מקום הדיסטנס ממורים והורים תופסת השקפה שיוויונית של ערך הילד/ נער / בוגר.

מורים שלא בורכו בכריזמה-מרתקת-תלמידים, צועקים במשך שעות על תלמידים שאינם מקשיבים והולכים הביתה צרודים ומתוסכלים. מי שיכול להרשות לעצמו כלכלית שולח את ילדיו לחוגים. מי שיכול יותר, משקיע עשרות אלפי ש"ח בשנה, קורס קיץ בחו"ל, חדרי ילדים שהם לפעמים סוויטות, תחתוני מעצבים.

בצ.ה.ל כבר יודעים: ההצלחה עוברת דרך ימי הורים, לכל אם עבריה מס' טלפון סלולרי של המח"ט ואצלו גם הן מופיעות – אמא של....

ההגנה ההורית מגיעה לתאילנד, נפאל, ניקרגואה. קונים ביטוח עם פינוי בהיטס וכל מה שנשאר בלמטייל/ריקושט. שוברים חסכונות, לתת לילד לימודים/חתונה/דירה.

כל זה נכון עד שמגיעים לשוק העבודה- שם נעצרת ההגנה ההורית. שם הבן/בת, לבד, חוזה אישי, קנסות מעביד (לא חוקי), השפלות (ראיתם פעם את המטבח בערוץ 2? או שמעתם על משה קצב?) ומה בנוגע ליום של 8 שעות עבודה? הצחקתם אותי! 12-15 שעות זה הסטנדרט ברוב חברות ההיי-טק. ומה עם האופן בו מפטרים אדם שהקדיש את מיטב שעותיו (על חשבון הזמן עם הילדים והאשה) לטובת החברה?- שיחה לא צפויה עם המעביד שבמהלכה מנתקים אותו מכל הקודים של החברה וארגז קרטון עם חפציו האישים מחכים לו ביציאה- אפילו לעבור במשרד להיפרד מעמיתיו אסור לו.

כמה ועדי עובדים חדשים הוקמו - בעיתון הארץ, ברשת בתי קפה, מאבטחים, אבל זה מיעוט מבוטל. בריונים שמובאים לדכא שובתים על זכויות צודקות כמו מקלחת במקום העבודה במיפעל כימיקלים וקלגסים עם כלבים לדיכוי שביתה במערכת של עיתון, או מפעל הפכו להיות חזיון נפוץ.

הילדים האלו שגידלנו להיות חופשיים, בעלי ערך, כשהם מגיעים לשוק העבודה מגלים שזה ג'ונגל. יש חוקי עבודה אבל אין אוכף (והמדינה היא העבריין הכי גדול בתחום), הדמוקרטיה וערך האדם נמצאים מעבר לדלת מקום העבודה.

הילדים שידעו לעמוד על זכויותיהם מולנו ומול מערכות מדינה, מוּשְפָּטִים מול הבוס. זכויות העבודה וזכויות האדם הבסיסיות שלהם נרמסות.

אני שואל את עצמי מה יותר גרוע, שלא חינכנו אותם לעמוד על זכויותיהם? או שייצרנו מדינה שקידשה את הרכוש ולא את כבוד האדם העובד?

חג חרות שמח ומי ייתן בשנה הבאה נהיה עם חופשי בארצנו.

*דו"ח על עובדי קבלן בשרות המדינה - http://kablan.org.il/files/sherut.pdf

תקשורת וזכויות עובדים - http://www.tv.social.org.il/civic/stv-mivzak2-8-4-08.htm

מכונת הזמן

לקראת יום האשה הבין לאומי שחל בתחילת החודש הוזמן נחמיה שטרסלר פרשן כלכלי בעיתון הארץ ומרואיין מבוקש בתוכניות רדיו וטלביזיה להסביר את הבדלי השכר בין נשים לגברים.

בתוכנית הכלכלית של רשת ב' צבע הכסף הסביר הפרשן הבכיר כי האמת בנוגע לפער ההכנסות מורכבת. מדובר כאן לא באפליה, כי אם בבעיה חברתית תרבותית.

הנשים כך הסביר, פחות אסרטיביות מגברים כשמדובר בדרישות שכר. נשים מעדיפות לעבוד בבית בגידול ילדים, ניקיון ובישול, לכן הן משקיעות פחות זמן ותשומת לב בעבודה חיצונית והשכר בהתאם. הוא גם הוסיף כי בגלל עבודות הבית מעדיפות נשים לעבוד במשרה חלקית ולכן ההשוואה בשכר חודשי אינה נכונה, הגברים עובדים משרה מלאה ולכן הם מרוויחים שכר חודשי גבוה יותר.

ובעיית הבעיות אליבא דה שטרסלר היא ההשכלה. דבר ידוע הוא כי משכילים מרוויחים יותר והנשים משכילות פחות משום שהחברה ותרבות הישראלית אינה מעודדת אותן לרכוש השכלה.

למקשיב לדברים היה נדמה כאילו נסענו במכונת הזמן, מאה שנים אחורה לתחילת המאה העשרים.

הדעות השובניסטיות העתיקות של שטרסלר קשות לעירעור, אחרי הכל מי שמחזיק בדעות כאלו קשה להניח שיוכל להתמודד עם הזמן העכשוי ומציאות חיינו.

לעומת זאת קל מאוד להפריך את השטויות האלו כשמדובר בעובדות מספריות.

שכר נשים לשעה (בלי קשר למשרה מלאה/חלקית) נמוך משכר הגברים ב- 16.5%.

נשים משכילות מגברים בצורה משמעותית, בקרב בוגרי תיכון מספר הנשים שפנה להשכלה אקדמית גדול ב-19% ממספר הגברים.

מספרן בקרב בוגרי תואר ראשון גדול ב-33%, בוגרי תואר שני מספרן גדול ב- 25% ובוגרי תואר שלישי מספרן גדול "רק" ב- 10%, כשמדובר בלימודי תעודה לנשים העדיפות הכי גבוהה מספרן גדול פי ארבע ממספר הגברים.

שטרסלר סיכם את דבריו באומרו כי בשוק העבודה הישראלי אין הפליה נגד נשים, העובדות אומרות דברים אחרים והאפליה ברורה.

שטרסלר ועיתונאים כלכליים רבים אחרים לא הצליח לעבור את השיעורים הראשונים במבוא לכלכלה. העיתונאים האלו הם לא פרשני כלכלה כי אם פשטני כלכלה, הם מתגאים בהגשת הנושאים הכלכליים בצורה פשוטה, קלה להבנה והרבה פעמים לא נכונה.

פורסם לראשונה בנוסח אחר עם אותה משמעות ב: עבודה שחורה

קישורים:

http://www1.cbs.gov.il/publications/thunot_demographiot06/pdf/gr00_16.pdf

http://www.adva.org/UserFiles/File/tmunatmazav2007final.pdf עמוד 32

http://www1.cbs.gov.il/publications/thunot_demographiot06/pdf/gr00_01.pdf

http://www.adva.org/UserFiles/File/highereducationfull1.pdf עמוד 25

האמת לא משהו

זאת אומרת המצב.
הנה אנחנו עוד פעם נכנסים לרצועת עזה ונהרוג ונהרג ושוב יהיו הפגנות וועדות חקירה והעיתונות שצועקת תכניסו להם תצעק תתפטרו, והאנשים שמוחאים כפיים ומטקבקים על כל טיל שהגיע ליעדו יצעקו אולמרט תתפטר לא צריך אותך יותר.
אני נזכר בקלילות בכותרות העיתונים לפני שנה וחצי כשמלחמת לבנוןה-II התחילה. ואני חושב איך כל המתלהמים יבואו עוד X ימים וY הרוגים ויתבעו מהממשלה שתיקח אחריות, כן כמו שקרה בספטמבר שנה שעברה.
כאילו לא עברו כבר 40 שנות כיבוש כאילו לא ניסינו ללמד אותם ולצרוב להם ת'תודעה אלפי פעמים וגילינו שבנתיים אנחנו לא כל כך טובים בחינוך ואפילו את הילדים שלנו אנחנו מחנכים כל שנה פחות טוב.
אז כשתקום ועדת החקירה ולא חשוב מי יעמוד בראשה האם המסקנה שלה תהיה צריך לפטר את הממשלה? צריך לפטר את הכנסת? צריך לפטר את התקשורת? צריך לפטר את העם היושב כאן? כי הרי כולם עכשיו בדיוק כמו לפני שנה וחצי צועקים וצורחים תיכנסו בהם תראו להם מה זה.
ואחרי שנראה להם מה זה ואחרי שהם יראו לנו מה זה, מה יהיה אחר כך? מה יעשו כל המתלהבים? הם יכו על החזה של כמוני ויגידו אשמת בגדת דיברת דופי!
וזאת זכותם כי זאת מדינה דמוקרטית ומותר להם להשתמש בראש רק בכדי לחבוש כובע ואף פעם לא לנסות לחשוב רציונלית כי יש הכשר מזוכה פרס נובל כהנאמן "רוב האנשים רוב הזמן מחליטים החלטות לא רציונליות".