יום חמישי, 27 במאי 2010


"הסוציאליזם" היווני ש"מחרב" את חלום הקפיטליזם האמריקאי

האם המשבר היווני יחשוף את פניו האמיתיים ואת המשברים המחזוריים של הקפיטליזם?
האם הוא יהיה האנטידוט למסוממי השוק החופשי? אותם שלא מבינים עד היום מה הכה בם בסוף 2008, אותם שחשבו שזה רק משבר סאב-פריים וזה עובר.
הפרשנים הכלכליים של הזרם המרכזי מטיפים כמובן לעוד הפרטה ועוד תחרות חופשית, עוד הקטנה של תקציב המדינה ועוד רפורמות מבניות.
הם אוהבים להלחם עם אש בעשן - לשפוך את כלכלת  השוק החופשי שמייצרת את תקופות השפל האלו (עמ' 27) על השוק הבוער ולהתפלל שאוטוסוגסטיה עובדת גם במקרו.
ככה זה עם מאמינים המציאות לעולם לא מפריעה להם.
ברור שהארלוזרובות והשטרסלרים לא מטרידים את עצמם בדבריו של נגיד בנק בריטניה: המדיניות הכלכלית של המפלגה שתעלה לשלטון תהיה בהכרח כל כך לא פופולרית שייקח שנים עד שהציבור ישכח ויסלח.
הנגיד הבריטי מדגים לנו את ההבדל בין חסיד לחסיד שוטה, חסיד רואה את המציאות וממשיך באמונתו המגוכחת, חסיד שוטה לא יודע שיש מציאות.
המשבר הזה של יוון הוא עוד משבר שטבוע בכלכלת שוק כמו שמש ביום קיץ ישראלי.
מה שמייחד אותו היא העובדה שהפעם הכה באחת ממדינות המועדון, המדינות שעד היום חלבו את כלכלת העולם, הפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השניה.
בימים ובשנים הקרובות נראה עוד משברים כאלו, הם יכו בכל מקום ולמרות האשליות של המאמינים השוטים גם ישראל תקבל את חלקה.
למשבר הזה ישנו פתרון קצר מועד ופתרון מערכתי, לטווח קצר יוון צריכה לבצע שמיטת חובות, להודיע לבעלי החוב שלה שיש להם בעיה.
ע"פ בדיקה שערכו כלכלני קרן המטבע העולמית לבעלי החוב יש זכרון קצר – 2 שנים, בחלוף התקופה הזאת תוכל יוון להחזיר דברים לקדמותם אם תרצה.
ההמלצה שלי היא לנצל את ההזדמנות וליישם פתרון מערכתי לטווח ארוך. אני מציע ליוונים לצאת מגוש האירו, להלאים את התשתיות שהופרטו בעשורים האחרונים (כולל המוסד לבקרה חשבונאית), ולצאת לדרך סוציאל דמוקרטית בעלת כלכלה שמנוהלת לטובת אזרחי המדינה.
את תזרים המזומנים הדרוש להתנעת התהליך אפשר להשיג ע"י הנפקת מלווה לאומי, אפשר להבטיח ליוונים שיקנו את המלווה הלבנת כספים (היוונים כמו הישראלים והשוויצרים אוהבים להעלים מס).
מלווה כזה יעניק לאזרחים ריבית סבירה ולא יביא את ממשלת יוון אל ריבית הנשך ששותפיה בקהילה האירופית דורשים ממנה.
אם מישהו מכם מזדהה עם דמעות התנין של גברת מרקל די אם נזכיר כי הבנקים הגרמנים משלמים ריבית של 1% ומלווים ליוונים בכ- 8%.

לסיכום נחזור לשאלת הכותרת, האם המשבר היווני והעובדה שהפעם נפלה טרף לשיני השוק מדינה אשכנזית, תגרום סוף סוף למנהיגי העולם להתעורר ולחזור לימים שכלכלה שימשה את רווחת האדם?
עמית הרפז






יום שלישי, 11 במאי 2010

במדינה דמוקרטית

במדינה דמוקרטית זה חוקי שאנשים כמו ברק ונתניהו יחיו בסרט.
השאלה היא למה דווקא סרט אימה?

יום חמישי, 29 באפריל 2010

פרשה ארץ ישראלית

בתחילת שנות העשרים הקימו שני חלוצים (מרדכי סורדין וישראל קסל) חברה לייצור מלח בישראל המתחדשת (תעשיות מלח בע"מ). בכדי לעשות זאת קיבלו כסף מההסתדרות הציונית והברון רוטשילד, שרצו ליצור מקומות עבודה למתיישבי עתלית. חכרו ממשלת המנדט קרקע וקיבלו חוזה להספקת מלח לכל מוסדותיה.
הברון (ג'יימס)רוטשילד הוריש את חלקו בחברה למדינת ישראל בשנת 1957 והמדינה מיהרה למכור (להפריט) את החברה למשפחות ג'ינאו ודנקנר.
במשך השנים החברה הקימה מפעלים ליצור מלח באילת ובים המלח. בשנות הפריחה של המגזר היצרני (קום המדינה ועד 1985) התפתחה גם לכיוון תעשיית הכימיה.

דור המייסדים של ישראל הוחלף וכך קרה גם בתעשיות מלח. עם תוכנית הייצוב של שנת 1985 הוחלפה מדיניות הממשלה, מתמיכה במגזר היצרני (חקלאות ותעשיה) לתמיכה במגזר הפיננסי. הדור החדש שירש את תעשיות מלח בזבז כמה שנים במלחמות ירושה וכשנגמרו אלו חיפש דרכים לעבור מהיצור לפיננסים.
ראשית מכרו מניות לציבור, מאז שירו האלמותי של שלום חנוך (משיח לא בא) יודעים כולם שכדאי להיות שותפים עם הציבור. כאשר החליטה המדינה להפריט את בנק הפועלים (1997) מיהרו להצטרף ל"רוכשים". בישראל כמו במדינות אחרות שיטת הרכישה של חברות ציבוריות פשוטה מאוד – לוקחים הלוואה רוכשים את החברה ומעבירים את החובות לחברה הנרכשת.
השיטה הזאת נקראת: "שיטת הברון מינכאוזן", כפי שהברון הוציא את עצמו מהבוץ ע"י משיכה בשערותיו שלו, כך אתה "קונה" חברה בכסף שלה.
לא כל אחד יכול לקבל הלוואה של מיליונים בכדי לרכוש חברה ששווה הרבה יותר, צריך קשרים וצריך ערבויות. קשרים היו ואת הערבויות השיגו ע"י "שיעבוד" ו"שדרוג ערך" הקרקע שנועדה לברכות ייבוש של מלח.
בסוף שנות החמישים כתב חיים חפר ללהקת בצל ירוק שיר "אדוני השופט" הייתה בו שורה: "אז מכרתי לו בית שלא היה שלי כי לא רציתי שיצא מפה עם יחס שלילי" – כאן שיעבדו קרקע של המדינה בכדי להשיג מימון, ככה זה, מתפתחים עם השנים.
תעשיות מלח שהביאה את בעליה לפסגה הנכספת, הפסגה המוזהבת של בעלי ההון בישראל, נמכרה לאישה הכי עשירה בישראל (שרי אריסון). הגברת אריסון קנתה את המניות מהציבור והפכה אותה לחברה פרטית בחזרה.


הפרשה הזאת ארוגה בתולדות מדינת ישראל, החלוציות הראשונית – הקמת המדינה – הקמת כלכלה וחברה ישראלית – פרוק החברה והכלכלה הישראלית – מכירת רכוש הציבור בעבור נזיד עדשים – מעבר מדמוקרטיה לקלפטוקרטיה.

הממשלה הנוכחית עסוקה מאז הרכבתה במספר "רפורמות" יסודיות, מטרת הרפורמות האמיתית אינה מקבלת פרסום. המטרה היא חיסול השחיתות בישראל.
אפשר כמובן לתת למשטרה ולפרקליטות לחקור ולהגיש כתבי אישום, אפשר לתת לבתי משפט לעבוד ולהעניש את המושחתים. אבל זאת דרך ארוכה ממושכת ויקרה, עדיף במקום כל זה לשנות את החוק. מה שהיום מוכר כשחיתות יהיה חוקי ובא גואל לישראל.
או כפי שקראו לזה אבותינו "להכשיר את השרץ".
ראשית באה התוכנית להפריט את קרקע המדינה, כדי שיוכלו האוליגרכים להשתמש בקרקע כרצונם, זאת כבר לא שחיתות.
ועכשיו מנסה הממשלה להעביר את: "תנו לסגור מרפסת", חוק התכנון החדש.
מי שמשתלט על קרקעות מדינה בזיל הזול לא מעוניין לקצור מלח/חיטה/תיירות/תעשיה, הוא מעוניין לקצור הרבה רווחים.
עם הפרטת הקרקעות והשינוי בחוק התכנון אנחנו צפויים לתקופה עם הרבה פחות שוחד ושחיתות, כי המעשים האלו יהיו חוקיים.
נאשמי פרשת הולילנד יסתכלו אני מניח מבעד לסורגים ויאמרו לעצמם איך לא חשבנו על זה קודם?

מקורות:
http://www.aepi.org.il/index2.php?id=108〈=HEB
http://www.blacklabor.org/?p=18484
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000531803&fid=829
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=520196&objNo=58004&returnParam=Y
http://he.wikipedia.org



מ

יום חמישי, 25 במרץ 2010

לא שרתי לך ארצי*

ממחלף עין תות על שם נחל תות שעוצר בכוחותיו האחרונים את טפיש מס' 6, עד שכונת האורנים על שם האורנים שכרתו בתוך המחצבה הדרומית בראש-פינה.
ישראל בשנות ה-2000 היא ארץ ללא מתום, נופי קדם פצועים ושבורים מהצפון עד הדרום.
לפעמים בגלל קווי חשמל על עמודי ענק שחותכים הרים מהגליל ועד הר הנגב, מעמק יזרעאל עד מכתש רמון. לפעמים אלו מחצבות שנקראות בטעות שכונות, בכפר ורדים, כפר חנניה, ראש-פנה ועוד ועוד. וכדי לתת לה טעם לארצנו כמו תיבול של תבשיל, אנחנו מפזרים לה זבל בכל שביל.

הרבה פעמים גורמי הנזק הם כבישים ומחלפים אדירי ממדים כאילו נועדו לשרת אוכלוסיה במרחביהן האין סופיים של סיביר או נברסקה - המתכננים שכחו כנראה להתעדכן עד כמה ישראל קטנה וצפופה. ובנו מחלפים בגודל מאות דונמים. אבל הם לא שכחו ל"שקם" את הנוף, יעני איפור על פני הגויה, הגויה שהייתה פעם ארץ נושמת. האם הכבישים האלו באים לפתור בעיית תחבורה? להגיע היום מראש-פינה לתל-אביב או קריית שמונה לוקח בדיוק אותו זמן כמו לפני שלושים שנים (עכשיו זה רק יותר מכוער). אז מה יכולה להיות הסיבה?



והחציבה? למה צריך לגור במחצבות? בעולם ישנן המון שכונות וערים שבנויות עם הטבע לא נגדו. אפילו אצלנו בארץ אפשר לראות תכנון הגיוני כמו בקריית טבעון.
יותר זול, יותר יפה, יותר נוח לתושבים. יותר פשוט וזול לטפל בתשתית, אלפי שנים בנו כך על מדרונות. אצלנו בשכונה הדרומית היה ואדי קטן שקוראים לו 'שרביק' למה מילאו אותו עפר? מה היה קורה אם היו עושים לאורכו טיילת ומעליו גשרון? או שאולי עדיף לסתום אותו ובמקום זה לטייל בקַניון ? אגב, איפה אנחנו הישראלים אוהבים יותר לטייל בטבע או ב-H&M?



צריך חשמל וקווי ביוב, צריך צינורות מים ותעלות ניקוז. אבל האם צריך שהם ייחצבו ויפגעו בכל סלע וגיא? נכון שהקנקן ניכר בתוכנו, אבל זה נפלא אם הוא גם יפה.
ישראל היא ארץ מאוד מיוחדת, היא נמצאת במפגש של ארבעה לאזורים גיאוגרפיים. יש בה הכול שלג ומדבר, ים והרים. בקע הכי עמוק וכמעט הכי חם בעולם ויש בה גם אזורים קרירים וגבוהים. ארץ עם מגוון קרקעות אדיר: בזלת גיר וחול, ואין סוף סוגים של צומח וחי, היא חלק מערש הציביליזציה האנושית, אז למה להרוס?

ילד רואים לו על הפנים מה אכל, בארצנו רואים מי הלך ולאן טייל. זה לא סימני דרך זה סתם לכלוך. לא, הנזל וגרטל או עמי ותמי לא סימנו כאן את דרכם חזרה. הם הלכו רק בכיוון אחד – בשביל קליפות החיתולים. לא צריך סבון הוא בילט-אין בנחל, ופלסטיק הוא צמח לארצות שחונות, הוא גדל בלי השקיה.



איך מאיפה ולמה באה ההתנהגות הזאת?
החיות שסביבנו נוהגות לסמן בעלות, הן לא עושות את זה עם אבני גבול גדרות וחומות.
הן מסמנות את זה בהשתנה או ערמת גללים.
כך זה כנראה גם אצלנו, זאת לא אהבת הארץ זאת הוכחת בעלות!

מותר הישראלי מחיית השדה:
שהחיות מחרבנות בהיקף הטריטוריה שלהן אצלן זאת הוכחת בעלות, ואנחנו? אנחנו מחרבנים את הטריטוריה שלנו.



"רק שביל פסעו רגלי..רק עץ נטעו ידי" – רחל "המשוררת" בלובשטיין

יום שישי, 12 בפברואר 2010

פרדוקס ביטוח בריאות





אולי התקשרו אליכם הערב? או באחד מערבי השבוע? אולי שאלו אותכם המתקשרים אם אתם רוצים לשפר את ביטוח הבריאות שלכם?
אם יש לכם מושלם כדאי לכם פֶרְפֶטוֹ, אם יש זהב כדאי פלטינה, אם יש לכם ביטוח סיעודי לשלוש שנים למה לא תרחיבו ל..עד סוף החיים?
יש עכשיו מבצע מדהים 13 ש"ח ואתה מבוטח מפגיעת מטאור, וירוס, חי-עבה. נשלם לך טיפול בחו"ל, החלפת פרוסטטה, השתלת גרון, כדאי לך, זה משתלם.

"אתה יודע שמחקר חדש שפורסם בארה"ב  מראה שמבוטחים חיים יותר שנים?" שאל אותי קול מהקצה השני של הקו. אתה יודע שבארה"ב חיים בממוצע שנתיים פחות מאשר בישראל? עניתי (בשאלה כמובן, אצלי זה גנטי). טוב הוא ענה זה בטח זיהום אויר, אבל בישראל ובקנדה אורך החיים שווה, ובשתיהן יש ביטוח ממלכתי, עניתי.

אתה יודע שחתי, מערכת הבריאות האמריקאית עולה היום פי ארבע ממערכת הבריאות הישראלית. זה לא אומר שהמדינה לא משלמת, הממשל האמריקאי משלם השתתפות במערכת הזאת, הוא משלם לנפש יותר ממה שעולה הבריאות לנפש בישראל.

אתה מבין אמרתי לו, אם אני אשלם יותר ביטוח בכדי שמצבי ישתפר יחסית למצבם של יתר האזרחים בישראל, בטווח של כמה שנים נשלם יותר עבור פחות בריאות.
נניח שאתה צודק הוא אמר, אבל האחריות שלך היא בריאותך ובריאות המשפחה שלך, מרוב דאגה לאחרים אתה שוכח את הילדים שלך ואת עצמך.
שאלתי, אתה לא חושב שחלק מהבריאות שלי זה גם החברה בה אני חי? תתאר לעצמך שאני אחיה רק בכדי לבקר את החברים החולים חסרי הביטוח שלי...נראה לך שאלו חיים שכדאי לחיות?
אני חושב שגם הם יעשו ביטוח, ענה לי ואם אתה לא תעשה הם עוד ילכו אחרי הארון שלך ויגידו איזה פראייר למה הוא לא עשה ביטוח כשהיה יכול!?
אתה מכיר את פרדוקס האסירים שאלתי? השאלה הניצבת כאן מתאימה. אם אעשה הרחבת ביטוח וכמוני יעשו כולם מחשש להשאר במיעוט, יעלה מחיר הבריאות ואיכותה תרד.
אם אני וכול האחרים נבחר לא לעשות ביטוחים כאלו, יהיה מצבנו הכי טוב, אבל בכדי להחליט כך, אנחנו צריכים להאמין בבני האדם.
הוא ענה: "ת'יודע מה, שכנעת אותי. תכתוב על זה פוסט שישכנע עוד אנשים."
אז כתבתי.

עמית הרפז

יום שני, 1 בפברואר 2010

כמה זה עולה לנו

-->


שבוע אחרי שנולד לנו הילד הראשון, התקלקלה מכונת הכביסה. המומחים באו , בדקו הנידו ראש ואמרו יאללה לזבל. זאת הייתה האחרונה בשורה ארוכה ומכובדת של מכונות כביסה יד שניה. בדרך כלל מכונה כזאת הייתה מגיעה אלינו עם הורים של חברים ומשפט מפתח: "מכונה מצויינת עובדת כמו סוסה כבר 20 שנים, אנחנו מחליפים כי: הצבע/הדגם/העיצוב .. או: סתם נמאס ורוצים חדשה". אלה היו מכונות, פאר תוצרת הארץ, זהר, אמקור, קריסטל .... עבדו מצויין לעיתים רחוקות דרשו תיקונים וגם הם היו זולים להפליא. רק אם הלך האוטומט הרמנו ידיים, כי האוטומט תוצרת חוץ.....לא שווה לתקן.
אבל ילד חדש זה הרבה כביסות ומכונה יד 2 אחרת, לא נראתה באופק. אז החלטנו קונים מכונה, מכונה חדשה מהניילון. הלכנו לסלון (מוצרי חשמל) עם הרבה טקס בישבן, והצטרפנו לעם הקניות באופן רשמי. המכונה הגיעה עם הטכנאי אחרי כמה ימים. ריח של חדש, פירמה טובה, תוצרת חוץ, תוף נירוסטה, אחריות... איזה שמחה.
כיבסנו ככה כמה שנים עד שהילד נהיה בן 7 והמכונה התקלקלה, הלכתי לסלון (חשמל) אמר לי המוכר נוּ, 7 שנים זה טוב, בוא תקנה חדשה. אמרתי לו מה בעניין תיקונים?
ענה, עזוב כבר אין חלקים, בוא יש כאן מכונה משהו משהו, תוצרת חוץ.
אמרתי, אבל פעם מכונות אתה יודע 20 אפילו 30 שנים,ומה קרה לתוצרת הארץ.
כן ענה, יש לי בבית אחת כזאת, אבל חדשה כבר אין להשיג. הנה המכונה החדשה שתקנה אצלי לא תחזיק אפילו שבע שנים, אולי רק ארבע. ותוצרת הארץ כבר אין, רק המקרר ההוא נשאר אחרון.
הוא צדק, אחרי ארבע שנים תיקנתי אותה וחודשיים אחר-כך בקילקול הבא, התייאשנו וקנינו אחת, חדשה.
שבוע חיכינו לטכנאי שיבוא וייתקין וילמד, כי מכונת כביסה אתם יודעים לא כל אחד/ת יכול/ה להפעיל.

אז תגידו, מה זה מכונת כביסה? מה יש בה? כמה ק"ג בטון (משקולת), ברזל, נחושת, פלסתיק, גומי, קצת זכוכית. כמה עולה להפטר מהגרוטאה? אם מטמינים אותה במזבלה באדמה זה עולה בערך 20 ש"ח. אבל זה, לא סוף הסיפור.
אם נמשיך לכרות מתכות ולשאוב נפט וליצור מהם מכונות כביסה, כפי שאנחנו עושים היום, הם יתכלו. ניצול המשאבים גם לו יש מחיר.
ישנם בעולם אלפי מכרות מתכת בלתי פעילים, הפועלים עזבו המכונות מושבתות, עורקי המתכת נוצלו. אבל המכרות האלו ממשיכים לפלוט זיהום לנחלים ולמי התהום.
בעלי זכיון הכריה החזירו את המקום לציבור, ועכשיו הציבור צריך להתמודד עם הנזקים הסביבתיים. כמה באמת עולה לכרות ק"ג נחושת בארה"ב, בסין, במקסיקו, באפריקה, בתמנע? ישנו מחיר האנרגיה והעובדים וישנם המחיר הסביבתי, ומחיר ההתכלות של החומר, מחירים שנשלם יום אחד, אולי עוד 30 שנים אולי עוד יותר, אולי רק הנכדים ישלמו.

פעם צרכנו את החומרים האלו כדי ליצר מכונה ל-20 שנים ועכשיו, לחמש. פעם המוצרים יוצרו ע"י הרבה חברות בהרבה ארצות. עכשיו כמעט הכל מיוצר בסין, שנעביר לשם גם את ייצור הילדים? מה המחיר החברתי שאנחנו משלמים על ייצוא העבודה?
כמה עולה לנו כשמזגן תוצרת עפולה שמחזיק 20 שנים מוחלף ע"י מזגן סיני שיחזיק 8 שנים? אפשר להוסיף את מחיר ההבטלה/ הכשרה מקצועית/ כאב, לחשבון?
כמה עולה לנו תיק גב שמתקלקל ונזרק לאשפה עוד לפני שהמדבקה (מיובא ע"י: ZZZ תוצרת סין, סוג א') נופלת? או תיק בית ספר שצריך להחליף בסוף השליש?

המרוויחים הגדולים הם המתווכים, קונים הכי בזול - מוכרים הכי ביוקר.
פעם הייתה תוצרת, פירמה, היום זה מותג. הכי חשוב למתג משהו ואז כבר לא חשוב אם הוא טוב, אמין, משוכלל, יפה. אז כמה זה באמת עולה לנו לקנות מוצרים שמתחלפים לפני שלמדנו את כל האפשרויות שלהם. כמה עולה לנו כשאנחנו קונים אותם מסין ושולחים לסין פלסתיק נייר ומתכת למחזור? כמה דלק שורפות הספינות, כמה מובטלים, כמה אשפה, כמה עולים לנו כל הדברים הזולים האלו?

יום שישי, 1 בינואר 2010

טובה - זנגריה נתוני ביטוח לאומי








     
    Skip Navigation Links
    בחר יישוב או קצבה :
     
     
    בחר קצבה : 
     
     
    טובא-זנגרייה

    תושבים לפי קבוצות גיל - מעודכן ל: 2008-12-01
    מספר תושבים התפלגות
    טובא-זנגרייה ארצי טובא-זנגרייה ארצי
    סה''כ תושבים 5,500 7,374,000 100% 100%
    ילדים עד 18 2,388 2,453,140 43.3% 33.3%
    בגיל עבודה 2,947 4,050,547 53.4% 54.9%
    קשישים 179 870,269 3.2% 11.8%

    מבוטחים בביטוח בריאות לפי חברות בקופות חולים - מעודכן ל: 01/05/2010
    מספר מבוטחים התפלגות
    טובא-זנגרייה ארצי טובא-זנגרייה ארצי
    סה''כ מבוטחים 5,680 7,558,678 100% 100%
    כללית 5,647 3,957,481 99.4% 52.4%
    לאומית 20 696,188 0.4% 9.2%
    מכבי 13 1,878,348 0.2% 24.9%
    מאוחדת *** 1,026,661 0% 13.6%

    מבוטחים בביטוח לאומי לפי מעמד בעבודה - מעודכן ל: 01/05/2010
    מספר מבוטחים התפלגות
    טובא-זנגרייה ארצי טובא-זנגרייה ארצי
    סה''כ מבוטחים 5,680 7,558,678 100% 100%
    שכירים 1,893 2,837,062 58.3% 51%
    מזה:שכירים ועצמאים 24 36,853 0.7% 0.7%
    עצמאים 87 246,970 2.7% 4.4%
    אחר 1,268 2,483,845 39% 44.6%

    נתוני שכר והכנסה - מעודכן לשנת :2007
    טובא-זנגרייה ארצי
    (שכר ממוצע לשכיר לחודש עבודה (ש''ח 5,009 8,165
    (הכנסה חודשית ממוצעת של עצמאי (ש''ח 6,960 7,396
    אחוז השכירים המשתכרים עד שכר מינימום 46 33
    אחוז השכירים המשתכרים מעל 4 פעמים שכר ממוצע 0 2
    אחוז העצמאיים שהכנסתם מעל 4 פעמים שכר ממוצע 0 2

    מקבלי גימלאות
    מספר מקבלי גמלאות ** אחוז מקבלים מתושבים נכון ל:
    טובא-זנגרייה ארצי טובא-זנגרייה ארצי
    זקנה ושאירים 179 758,896 3.3% 10.3% 01/05/2010
    זקנה 121 655,108 2.2% 8.9% 01/05/2010
    שאירים 58 103,788 1.1% 1.4% 01/05/2010
    זקנה ושאירים עם השלמת הכנסה 72 188,950 1.3% 2.6% 01/05/2010
    הבטחת הכנסה 189 112,769 3.4% 1.5% 01/02/2010
    סיעוד 36 139,646 0.7% 1.9% 01/03/2010
    מזונות *** 20,071 0.2% 0.3% 01/05/2010
    אבטלה * 61 60,693 1.1% 0.8% 01/02/2010
    נכות כללית 202 205,444 3.7% 2.8% 01/05/2010
    שירותים מיוחדים לנכים 40 32,883 0.7% 0.4% 01/05/2010
    ילד נכה 28 27,656 0.5% 0.4% 01/05/2010
    ניידות 35 31,430 0.6% 0.4% 01/05/2010
    סה"כ משפחות עם ילדים מקבלי קצבת ילדים 829 1,027,370 15.1% 13.9% 01/05/2010
    משפחות עם 4 ילדים ויותר מקבלי קצבת ילדים 239 176,175 4.3% 2.4% 01/05/2010
    ילדים המקבלים קצבת ילדים 2,350 2,459,093 42.7% 33.3% 01/05/2010
    דמי לידה * *** 7,778 0.1% 0.1% 01/05/2010
    נפגעי עבודה המקבלים קצבת נכים ותלויים 40 40,309 0.7% 0.5% 01/05/2010
    דמי פגיעה * *** 4,795 0.1% 0.1% 01/05/2010

    ממוצע חודשי *
    מספר תושבים **
    טובא-זנגרייה : 5,500
    ארצי : 7,374,000