יום שני, 30 באפריל 2012

האשמים



בניגוד לרושם שנוצר מפרסומים שונים בעיתונות, העשור האחרון (2001-2010) היה העשור הכי גרוע כלכלית בהיסטוריה הישראלית. בעשור הזה הסתכמה כל הצמיחה הכלכלית הריאלית ב- 15%, בכדי להסתיר את הנתון הזה נוהגות צמרת משרד האוצר והממשלה לדבר על הצמיחה הכללית. צמיחה כללית איננה מתחשבת בגידול באוכלוסיה ובשיטה הזאת יוצא שיחסית למדינות המפותחות ישראל נמצאת במקום טוב. זאת רמייה משום שבמדינות המפותחות הריבוי האנושי קטן מאשר בישראל. דוגמא: אם הצמיחה עלתה באותה מידה בישראל ובשבדיה אבל בישראל היה הגידול באוכלוסיה גדול יותר, הצמיחה לנפש בשבדיה גבוהה יותר. רק כך ניתן להשוות צמיחה במקומות ובזמנים שונים.
בשנים אלו עלו התשלומים לבריאות ומספר הרופאים לנפש ירד, יותר אנשים התקשו לרכוש תרופות והצפיפות בבתי החולים עלתה לשיא עולמי.
גם הצפיפות בכיתות הלימוד עלתה, בכל שנה מצטרפים בערך 23 אלף תלמידים חדשים למערכת החינוך אבל המדינה לא בונה בהתאם. גם מספר המורים איננו גדל במהירות מספיקה, וההוצאה של הציבור על חינוך "חינם" עולה משנה לשנה. את התוצאות ראינו במבחנים בין לאומיים בהם אנחנו נמצאים בדיוק בין לטביה לטורקיה.
הדיור הציבורי שנבנה לפני שנים הוזנח והממשלה העדיפה לחכות למשיח במקום לבנות דירות, המחסור בדירות הזולות גרם לעליה במחירי הדיור להשכרה. השוק הפרטי הבין שיותר ריווחי להעלות מחיר מאשר לבנות, לכן העדיפו הקבלנים והבנקים שמממנים אותם לרכוש קרקעות לבניה ולא לבנות, הם יצרו מלאי של מאות אלפי דירות על הנייר. במקום שהממשלה תמלא את החסר ותבנה דירות החליטה לתת לספסרי הקרקעות פרס, להפריט את הקרקע ולהחליש את מערכת התכנון, מחירי הדירות עלו כמובן. את העליה במחיר לא יכולנו לראות במדד יוקר המחיה, משום שהממשלה הוציאה את הסעיף מהמדד.
בכדי להוריד מיסים על חברות ולהיטיב עם עשירי ישראל החליטה הממשלה להטיל יותר מיסים עקיפים על מוצרים וכך למשל עלו מחירי הדלק. ההצגה שאנחנו רואים כל חודש לפני ייקור נוסף של מחיר הדלק מגוחכת לאור העובדה שלפני ארבע שנים המחיר העולמי היה יותר יקר והמחיר בישראל היה זול בשקל וחצי.

תוצאת המדיניות הנ"ל היא המשבר בו אנחנו נמצאים, כאשר האנשים מרגישים את המצב הכלכלי ורואים אותו לא רק בטלוויזיה. כאן לא מדובר על שיעור נמוך של מובטלים, כאן מדובר על שיעור נמוך של שכר ושיעור נמוך של עובדים. נכון שבישראל ישנם רק מעטים שמחפשים עבודה אבל זה פשוט משום שהתייאשו.
תגובת האזרחים הייתה מחאת האוהלים בקיץ שעבר, רוב המוחים היו אנשים מהמעמד הבינוני השחוק המעמד הנמוך לא יצא לרחוב משום שאיבד תקווה לחיים ברווחה.
כתגובה החליטה הממשלה להקים את ועדת טרכטנברג ולחפש אשמים, הועדה ישבה דנה וגיבשה הצעות, את ההמלצות האלו הממשלה לא ביצעה.
אבל את האשמים היא דווקא מצאה, מסתננים מאפריקה.
ראש הממשלה התייצב מול המצלמות והודיע כי יש זרם פליטים שהולך להטביע את ישראל, הזרם הזה אמר הוא הבעיה החברתית והכלכלית החמורה ביותר. שר הפנים הגדיל עשות ודיבר על סכנה דמוגרפית, זה אותו שר פנים שחותם כל שנה על ייבוא אלפי עובדים זרים. מתברר שעובד זר משלם לכל מיני מאכרים עשרות אלפי שקלים לכן 200 אלף עובדים זרים אינם בעיה, אבל 55 אלף מסתננים ומבקשי מקלט ששילמו רק למבריחים מצריים הם סכנה.
התוצאה של ההסתה הממשלתית הגיעה לשיא עם תום יום העצמאות ה- 64 לישראל, בקבוקי תבערה הושלכו לתוך גן ילדים ודירות של מסתננים בדרום תל אביב.
יום העצמאות הזה הסתיים עם כתובת אש ברורה, כתובת שאומרת היזהרו בדבריכם אחרת יהיה כאן פוגרום.



אין תגובות: