על החרות ועל הכוח
בשבוע הראשון של אפריל הסתיימה שביתת העובדים הסוציאליים, זה היה סוף עגום. נכון שלשביתה הזאת היו כמה הישגים אבל המטרות הכי חשובות המטרות הכי צודקות נשארו רחוק מהישג יד.
א. הפסקת ההפרטה של שרותי הרווחה נדחתה לעתיד רחוק.
ב. השוואת התנאים בין עובדי המדינה לעובדי קבלן/עמותות גם היא נשארה בלתי מושגת.
העובדים הסוציאליים יצאו לשביתה משום שהם נמצאים בחזית האמיתית של ישראל. תפקידם לטפל במקום בו ישנם יותר נפגעים מאשר בתאונות דרכים, יותר נפגעים מאשר בשדה הקרב, יותר נפגעים מאשר בבתי חולים. המקום בו מדינת ישראל פוגעת בתושביה, המקום בו המדינה דורסת את החלשים. הם מטפלים בחיילים ששבו מהמלחמה פגועי הלם, באזרחים שמציאות חייהם נשברה על ידי טיל, בנק או קרן פנסיה. הם מתקנים במקום בו הרשויות האחרות קלקלו, מטפלים במי שאינם יכולים לדרוש את זכויותיהם הדמוקרטיות, אזרחיות, חברתיות, במי שאינם יודעים לעשות את זה.
כמו הרופאים שהחלו עכשיו במאבק גם העובדים הסוציאליים לא נאבקו רק בשביל עצמם ובשביל המשכורת שלהם, הם נאבקו גם על דמותה של החברה הישראלית.
הם ביקשו להפסיק את ההפרטה וההתנערות של המדינה מהאחריות שלה כלפי האזרחים.
הם ביקשו להוסיף כוח אדם משום שממשלת ישראל זורקת כל כך הרבה אנשים החוצה ממעגל החיים הסבירים. אנשים ומשפחות שרק מערכת הרווחה המיובשת מנסה להחזיק בחיים.
אבל המדינה לא מרשה להם לתקן את המערכת מרשה להם רק להיאבק על שכר.
ממשלת ישראל נכשלה בהבנת הנשמע כמו המלך אחאב בסיפור כרם נבות (מלאכים א' כ"א י"ט), היא מביאה בני אדם אל פי פחת ונוטשת גם את מי שמטפל בם.
בשבוע הזה בארצות הצפון מתחיל האביב, ואצלנו פרסמו את שכר הבכירים בחברות הציבוריות.
מסתבר שהטענה של האוצר "אין כסף" נכונה רק לעו"סים, כשיש כוח יש המון כסף.
קחו למשל את אלי יונס, פעם פקיד בכיר במשרד האוצר ועכשיו מנכ"ל בנק. השכר החודשי שלו מליון מאה תשעים ושנים אלף ₪ או בספרות 1,192,000 ₪ (תנסו לשנן, זה לא זכייה חד פעמית בפיס זה נכנס כל חודש לחשבון).
הבנק שמשלם לו את המשכורת הזאת מזרחי טפחות איננו בנק פרטי כפי שחלק מכם עלול לחשוב, הוא נסחר בבורסה וכספי הפנסיה של כולנו מושקעים בו.
במקום שהפנסיה שלנו תרוויח מרוויחים המנהלים ובעלי השליטה. רווחי הבנק בשנה שעברה לאחר שניקו את המשכורת "ההוגנת" (42,5 מליון ₪) של יונס ורעיו היו 804 מליון ₪.
מסתבר שאם רוצים להרוויח צריך למצוא מנהל חזק, חופשי ממורא הממשלה ומוסדות הפיקוח, כזה שלא ייתן לפקח על השכר שלו ועל הרווח של בעלי השליטה.
עשיתי תרגיל מעניין חיברתי את שכר שמונת הבכירים של הבנק וחילקתי אותו (תיאורטית) לעובדים הסוציאליים זה יוצא 237 ₪ לחודש, כמעט כמו התוספת שהם קיבלו אחרי השביתה.
תגידו מנהל בנק שווה יותר כסף מעובד סוציאלי, כמה יותר? פי 2? פי 4? איך הגיעו לפי 170?
אילן לוין הממונה על השכר במשרד האוצר ייצא בעתיד לשוק הפרטי "לעשות לביתו", נראה לכם שהוא ילך להיות עובד סוציאלי? מה למה שייתקן את שקלקל?
עדיף ללכת על ניהול בנק זה יכול להיות ג'וב נחמד, וגם המשכורת לא רעה, אין כאן שאלה של מי שווה יותר יש כאן מצב של מי שחזק ויכול לקחת.
כשהמדינה הייתה עדיין אחראית על תושביה היו כספי הפנסיה מובטחים באגרות מדינה. אבל ב 2003 הגיע שר אוצר בשם נתניהו ומנכ"ל אוצר בשם יוסי בכר והם החליטו על "רפורמה" - להזרים את כספי הפנסיה לקזינו בורסה, מי הרוויח? בשנת 2010 היה שכרו השנתי של בכר 10,700,000 ₪!
בנק ישראל החליט לבדוק אם יש קשר בין השכר של מנהל בחברה ציבורית לבין רווחי החברה, הוא גילה שאין. אני שמח שהם הוציאו קצת כסף על מחקר ופרנסו כמה סטודנטים אבל אם היו בודקים בעולם היו מגלים שככה זה, השכר תלוי בכוח לא בכישרון.
אז שיהיה לנו חג חרות נהדר וכוח לתקן את המדינה שלנו, חג שמח.
