פרדוקס ביטוח בריאות

פורסם בעבודה שחורה

אולי התקשרו אליכם הערב? או באחד מערבי השבוע? אולי שאלו אותכם המתקשרים אם אתם רוצים לשפר את ביטוח הבריאות שלכם?

אם יש לכם מושלם כדאי לכם פֶרְפֶטוֹ, אם יש זהב כדאי פלטינה, אם יש לכם ביטוח סיעודי לשלוש שנים למה לא תרחיבו ל..עד סוף החיים?

יש עכשיו מבצע מדהים 13 ש"ח ואתה מבוטח מפגיעת מטאור, וירוס, חי-עבה. נשלם לך טיפול בחו"ל, החלפת פרוסטטה, השתלת גרון, כדאי לך, זה משתלם.

"אתה יודע שמחקר חדש שפורסם בארה"ב  מראה שמבוטחים חיים יותר שנים?" שאל אותי קול מהקצה השני של הקו. אתה יודע שבארה"ב חיים בממוצע שנתיים פחות מאשר בישראל? עניתי (בשאלה כמובן, אצלי זה גנטי). טוב הוא ענה זה בטח זיהום אויר, אבל בישראל ובקנדה אורך החיים שווה, ובשתיהן יש ביטוח ממלכתי, עניתי.

אתה יודע שחתי, מערכת הבריאות האמריקאית עולה היום פי ארבע ממערכת הבריאות הישראלית. זה לא אומר שהמדינה לא משלמת, הממשל האמריקאי משלם השתתפות במערכת הזאת, הוא משלם לנפש יותר ממה שעולה הבריאות לנפש בישראל.

אתה מבין אמרתי לו, אם אני אשלם יותר ביטוח בכדי שמצבי ישתפר יחסית למצבם של יתר האזרחים בישראל, בטווח של כמה שנים נשלם יותר עבור פחות בריאות.

נניח שאתה צודק הוא אמר, אבל האחריות שלך היא בריאותך ובריאות המשפחה שלך, מרוב דאגה לאחרים אתה שוכח את הילדים שלך ואת עצמך.

שאלתי, אתה לא חושב שחלק מהבריאות שלי זה גם החברה בה אני חי? תתאר לעצמך שאני אחיה רק בכדי לבקר את החברים החולים חסרי הביטוח שלי...נראה לך שאלו חיים שכדאי לחיות?

אני חושב שגם הם יעשו ביטוח, ענה לי ואם אתה לא תעשה הם עוד ילכו אחרי הארון שלך ויגידו איזה פראייר למה הוא לא עשה ביטוח כשהיה יכול!?

אתה מכיר את פרדוקס האסירים שאלתי? השאלה הניצבת כאן מתאימה. אם אעשה הרחבת ביטוח וכמוני יעשו כולם מחשש להשאר במיעוט, יעלה מחיר הבריאות ואיכותה תרד.

אם אני וכול האחרים נבחר לא לעשות ביטוחים כאלו, יהיה מצבנו הכי טוב, אבל בכדי להחליט כך, אנחנו צריכים להאמין בבני האדם.

הוא ענה: "ת'יודע מה, שכנעת אותי. תכתוב על זה פוסט שישכנע עוד אנשים."

אז כתבתי.

עמית הרפז

כמה זה עולה לנו

-->

שבוע אחרי שנולד לנו הילד הראשון, התקלקלה מכונת הכביסה. המומחים באו , בדקו הנידו ראש ואמרו יאללה לזבל. זאת הייתה האחרונה בשורה ארוכה ומכובדת של מכונות כביסה יד שניה. בדרך כלל מכונה כזאת הייתה מגיעה אלינו עם הורים של חברים ומשפט מפתח: "מכונה מצויינת עובדת כמו סוסה כבר 20 שנים, אנחנו מחליפים כי: הצבע/הדגם/העיצוב .. או: סתם נמאס ורוצים חדשה". אלה היו מכונות, פאר תוצרת הארץ, זהר, אמקור, קריסטל .... עבדו מצויין לעיתים רחוקות דרשו תיקונים וגם הם היו זולים להפליא. רק אם הלך האוטומט הרמנו ידיים, כי האוטומט תוצרת חוץ.....לא שווה לתקן.

אבל ילד חדש זה הרבה כביסות ומכונה יד 2 אחרת, לא נראתה באופק. אז החלטנו קונים מכונה, מכונה חדשה מהניילון. הלכנו לסלון (מוצרי חשמל) עם הרבה טקס בישבן, והצטרפנו לעם הקניות באופן רשמי. המכונה הגיעה עם הטכנאי אחרי כמה ימים. ריח של חדש, פירמה טובה, תוצרת חוץ, תוף נירוסטה, אחריות... איזה שמחה.

כיבסנו ככה כמה שנים עד שהילד נהיה בן 7 והמכונה התקלקלה, הלכתי לסלון (חשמל) אמר לי המוכר נוּ, 7 שנים זה טוב, בוא תקנה חדשה. אמרתי לו מה בעניין תיקונים?

ענה, עזוב כבר אין חלקים, בוא יש כאן מכונה משהו משהו, תוצרת חוץ.

אמרתי, אבל פעם מכונות אתה יודע 20 אפילו 30 שנים,ומה קרה לתוצרת הארץ.

כן ענה, יש לי בבית אחת כזאת, אבל חדשה כבר אין להשיג. הנה המכונה החדשה שתקנה אצלי לא תחזיק אפילו שבע שנים, אולי רק ארבע. ותוצרת הארץ כבר אין, רק המקרר ההוא נשאר אחרון.

הוא צדק, אחרי ארבע שנים תיקנתי אותה וחודשיים אחר-כך בקילקול הבא, התייאשנו וקנינו אחת, חדשה.

שבוע חיכינו לטכנאי שיבוא וייתקין וילמד, כי מכונת כביסה אתם יודעים לא כל אחד/ת יכול/ה להפעיל.

אז תגידו, מה זה מכונת כביסה? מה יש בה? כמה ק"ג בטון (משקולת), ברזל, נחושת, פלסתיק, גומי, קצת זכוכית. כמה עולה להפטר מהגרוטאה? אם מטמינים אותה במזבלה באדמה זה עולה בערך 20 ש"ח. אבל זה, לא סוף הסיפור.

אם נמשיך לכרות מתכות ולשאוב נפט וליצור מהם מכונות כביסה, כפי שאנחנו עושים היום, הם יתכלו. ניצול המשאבים גם לו יש מחיר.

ישנם בעולם אלפי מכרות מתכת בלתי פעילים, הפועלים עזבו המכונות מושבתות, עורקי המתכת נוצלו. אבל המכרות האלו ממשיכים לפלוט זיהום לנחלים ולמי התהום.

בעלי זכיון הכריה החזירו את המקום לציבור, ועכשיו הציבור צריך להתמודד עם הנזקים הסביבתיים. כמה באמת עולה לכרות ק"ג נחושת בארה"ב, בסין, במקסיקו, באפריקה, בתמנע? ישנו מחיר האנרגיה והעובדים וישנם המחיר הסביבתי, ומחיר ההתכלות של החומר, מחירים שנשלם יום אחד, אולי עוד 30 שנים אולי עוד יותר, אולי רק הנכדים ישלמו.

פעם צרכנו את החומרים האלו כדי ליצר מכונה ל-20 שנים ועכשיו, לחמש. פעם המוצרים יוצרו ע"י הרבה חברות בהרבה ארצות. עכשיו כמעט הכל מיוצר בסין, שנעביר לשם גם את ייצור הילדים? מה המחיר החברתי שאנחנו משלמים על ייצוא העבודה?

כמה עולה לנו כשמזגן תוצרת עפולה שמחזיק 20 שנים מוחלף ע"י מזגן סיני שיחזיק 8 שנים? אפשר להוסיף את מחיר ההבטלה/ הכשרה מקצועית/ כאב, לחשבון?

כמה עולה לנו תיק גב שמתקלקל ונזרק לאשפה עוד לפני שהמדבקה (מיובא ע"י: ZZZ תוצרת סין, סוג א') נופלת? או תיק בית ספר שצריך להחליף בסוף השליש?

המרוויחים הגדולים הם המתווכים, קונים הכי בזול - מוכרים הכי ביוקר.

פעם הייתה תוצרת, פירמה, היום זה מותג. הכי חשוב למתג משהו ואז כבר לא חשוב אם הוא טוב, אמין, משוכלל, יפה. אז כמה זה באמת עולה לנו לקנות מוצרים שמתחלפים לפני שלמדנו את כל האפשרויות שלהם. כמה עולה לנו כשאנחנו קונים אותם מסין ושולחים לסין פלסתיק נייר ומתכת למחזור? כמה דלק שורפות הספינות, כמה מובטלים, כמה אשפה, כמה עולים לנו כל הדברים הזולים האלו?

טובה - זנגריה נתוני ביטוח לאומי

בחר יישוב או קצבה :   בחר יישוב:  --- אבו גוש אבו סנאן אבטין אבן יהודה אום אל-פחם אופקים אור יהודה אור עקיבא אורנית אזור אילת אכסאל אלון שבות אליכין אלעד אלפי מנשה אלקנה אעבלין אפרתה אריאל אשדוד אשקלון באקה-ג'ת* באר יעקב באר שבע בועיינה-נוג'ידאת בוקעאתא ביר אל-מכסור בית אל בית אריה בית ג'ן בית דגן בית שאן בית שמש ביתר עילית בני ברק בני עי"ש בנימינה-גבעת עדה* בסמ"ה בסמת טבעון בענה בת חפר בת ים גבע בנימין גבעת אבני גבעת זאב גבעת שמואל גבעתיים ג'דיידה-מכר גדרה ג'ולס ג'לג'וליה גן יבנה גן נר גני תקווה ג'סר א-זרקא ג'ש (גוש חלב) דבורייה דייר אל-אסד דייר חנא דימונה הוד השרון הר אדר הרצלייה זכרון יעקב זמר זרזיר חדרה חולון חורה חורפיש חיפה חצור הגלילית חשמונאים טבריה טובא-זנגרייה טורעאן טייבה טירה טירת כרמל טלמון טמרה יאנוח-ג'ת יבנאל יבנה יד בנימין יהוד יסוד המעלה יפיע יקנעם עילית ירוחם ירושלים ירכא כאבול כאוכב אבו אל-היג'א כדיתא כוכב יאיר כוכב יעקב כסיפה כסרא-סמיע כעביה-טבאש-חג'אג'רה כפר אדומים כפר ברא כפר האורנים כפר ורדים כפר חב"ד כפר יאסיף כפר יונה כפר כמא כפר כנא כפר מנדא כפר מצר כפר סבא כפר קאסם כפר קרע כפר שמריהו כפר תבור כרמיאל להבים לוד לפיד לקיה מבשרת ציון מגאר מגדל מגדל העמק מג'דל שמס מודיעין עילית מודיעין-מכבים-רעות* מוקייבלה מזכרת בתיה מזרעה מטולה מיתר מסעדה מעיליא מעלה אדומים מעלה אפרים מעלה עירון מעלות-תרשיחא מצפה רמון מרכז שפירא משהד מתן נהרייה נוף איילון נופית נורדייה נחלים נחף ניצן ב' נס ציונה נצרת נצרת עילית נשר נתיבות נתניה סאג'ור סביון* סולם סח'נין סלמה ע'ג'ר עוזייר עומר עיילבון עילוט עין מאהל עין נקובא עין קנייא עיר כרמל עכו עלי עמנואל עספיא עפולה עפרה עראבה ערד ערערה ערערה-בנגב עתלית פוריידיס פסוטה פקיעין (בוקייעה) פרדס חנה-כרכור פרדסייה פתח תקווה צור הדסה צור משה צפת קדומים קדימה-צורן קיסריה קלנסווה קציר-חריש קצרין קריית אונו קריית ארבע קריית אתא קריית ביאליק קריית גת קריית טבעון קריית ים קריית יערים קריית מוצקין קריית מלאכי קריית עקרון קריית שמונה קרני שומרון ראמה ראש העין ראש פינה ראשון לציון רהט רחובות ריינה רכסים רמלה רמת גן רמת השרון רמת ישי רעננה שבלי - אום אל-גנם שגב-שלום שגור* שדרות שוהם שייח' דנון שילה שלומי שמשית שעב שערי תקווה שפרעם תל אביב -יפו תל מונד תל שבע   בחר קצבה :  --- אבטלה דמי לידה דמי פגיעה הבטחת הכנסה זקנה זקנה ושאירים זקנה ושאירים עם השלמת הכנסה ילד נכה ילדים המקבלים קצבת ילדים מזונות משפחות עם 4 ילדים ויותר מקבלי קצבת ילדים ניידות נכות כללית נפגעי עבודה המקבלים קצבת נכים ותלויים סה"כ משפחות עם ילדים מקבלי קצבת ילדים סיעוד שאירים שירותים מיוחדים לנכים   אוכלוסייה ומקבלי גמלאות לפי יישוב (שנים נבחרות)   טובא-זנגרייה תושבים לפי קבוצות גיל - מעודכן ל: 2008-12-01 מספר תושבים התפלגות טובא-זנגרייה ארצי טובא-זנגרייה ארצי סה''כ תושבים 5,500 7,374,000 100% 100% ילדים עד 18 2,388 2,453,140 43.3% 33.3% בגיל עבודה 2,947 4,050,547 53.4% 54.9% קשישים 179 870,269 3.2% 11.8% מבוטחים בביטוח בריאות לפי חברות בקופות חולים - מעודכן ל: 01/05/2010 מספר מבוטחים התפלגות טובא-זנגרייה ארצי טובא-זנגרייה ארצי סה''כ מבוטחים 5,680 7,558,678 100% 100% כללית 5,647 3,957,481 99.4% 52.4% לאומית 20 696,188 0.4% 9.2% מכבי 13 1,878,348 0.2% 24.9% מאוחדת *** 1,026,661 0% 13.6% מבוטחים בביטוח לאומי לפי מעמד בעבודה - מעודכן ל: 01/05/2010 מספר מבוטחים התפלגות טובא-זנגרייה ארצי טובא-זנגרייה ארצי סה''כ מבוטחים 5,680 7,558,678 100% 100% שכירים 1,893 2,837,062 58.3% 51% מזה:שכירים ועצמאים 24 36,853 0.7% 0.7% עצמאים 87 246,970 2.7% 4.4% אחר 1,268 2,483,845 39% 44.6% נתוני שכר והכנסה - מעודכן לשנת :2007 טובא-זנגרייה ארצי (שכר ממוצע לשכיר לחודש עבודה (ש''ח 5,009 8,165 (הכנסה חודשית ממוצעת של עצמאי (ש''ח 6,960 7,396 אחוז השכירים המשתכרים עד שכר מינימום 46 33 אחוז השכירים המשתכרים מעל 4 פעמים שכר ממוצע 0 2 אחוז העצמאיים שהכנסתם מעל 4 פעמים שכר ממוצע 0 2 מקבלי גימלאות מספר מקבלי גמלאות ** אחוז מקבלים מתושבים נכון ל: טובא-זנגרייה ארצי טובא-זנגרייה ארצי זקנה ושאירים 179 758,896 3.3% 10.3% 01/05/2010 זקנה 121 655,108 2.2% 8.9% 01/05/2010 שאירים 58 103,788 1.1% 1.4% 01/05/2010 זקנה ושאירים עם השלמת הכנסה 72 188,950 1.3% 2.6% 01/05/2010 הבטחת הכנסה 189 112,769 3.4% 1.5% 01/02/2010 סיעוד 36 139,646 0.7% 1.9% 01/03/2010 מזונות *** 20,071 0.2% 0.3% 01/05/2010 אבטלה * 61 60,693 1.1% 0.8% 01/02/2010 נכות כללית 202 205,444 3.7% 2.8% 01/05/2010 שירותים מיוחדים לנכים 40 32,883 0.7% 0.4% 01/05/2010 ילד נכה 28 27,656 0.5% 0.4% 01/05/2010 ניידות 35 31,430 0.6% 0.4% 01/05/2010 סה"כ משפחות עם ילדים מקבלי קצבת ילדים 829 1,027,370 15.1% 13.9% 01/05/2010 משפחות עם 4 ילדים ויותר מקבלי קצבת ילדים 239 176,175 4.3% 2.4% 01/05/2010 ילדים המקבלים קצבת ילדים 2,350 2,459,093 42.7% 33.3% 01/05/2010 דמי לידה * *** 7,778 0.1% 0.1% 01/05/2010 נפגעי עבודה המקבלים קצבת נכים ותלויים 40 40,309 0.7% 0.5% 01/05/2010 דמי פגיעה * *** 4,795 0.1% 0.1% 01/05/2010 ממוצע חודשי * מספר תושבים ** טובא-זנגרייה : 5,500 ארצי : 7,374,000     חדשות הודעות לעתונות   תמדינת ישראל המוסד לביטוח לאומי

על תכנון ודמוקרטיה

-->

ראשיתו של תכנון פיסי, בדמוקרטיה המקומית (וגם בארצית) הוא בצורך או רצון של הציבור.

להדגמה ניקח מצב בו הציבור (דרך המוסדות הנבחרים), רוצה לשפר את מערכת החינוך לגיל הרך.

ראשית מחליטים על אופי השינוי הנדרש כמו שעות פעילות, אופי פעילות, מספר הגננים/ות, בניית הצוות המקצועי ועוד.

ברור שגם כאשר כל הכוונות טובות ישנם קשיים ולא הכול מתגשם, אבל אחרי שמתגברים המערכת מתייצבת. סימן למערכת חינוך טובה היא בחירת ציבור ההורים, כלומר מספר התלמידים עולה וכולם מרוצים. עם הפופולאריות העולה מסתבר שכמו שפעם הציבור בחר מערכות חינוך מחוץ לישוב, כך עכשיו באים למערכת היישובית אנשים מבחוץ. תוך מספר שנים מתברר לעוסקים בחינוך שמערכת הגנים צריכה שינוי כדי להיענות לביקוש. הם מציגים את הצורך הזה לפני הציבור בכתב ובכינוס פומבי. אנשי החינוך במועצה מציעים שינויים כמו הגדלת המבנים או הוספת מבנה. הנושא מובא לפני ועדות המועצה, מוצגת הבעיה ואלטרנטיבות לפתרון והן ממליצות למליאת המועצה. מליאת המועצה מחליטה והמועצה וראשה מבצעים.

בהשלכה אפשר לאמר כי המועצה ממלאת את תפקיד הגוף המחוקק (פרלמנט מקומי) וראש המועצה את תפקיד הגוף המבצע (איש אחד שהוא ממשלה).

התוצאה היא הגדלת מערכת החינוך באופן שהציבור ביקש.

תיאורטית כשכל המערכות מתפקדות ע"פ המודל הדמוקרטי הזה, הציבור כולו מרגיש שנבחריו מייצגים אותו כראוי. המציאות כידוע, תמיד מורכבת יותר מהתיאוריה ולכן גם במצב האופטימאלי יש הערות וביקורת, אבל הרוב מרוצה מנבחריו.

הדמוקרטיה שלנו המקומית והארצית, מתנהגת כמו תינוק שלומד ללכת - רגע אחד הוא צועד בטוחות ורגע אחר כך בום על התחת. זה מקרה בו כדאי שיהיה חיתול על הישבן כי הוא מרכך את המכה.

האם הנבחרים שלנו יודעים מהיא דמוקרטיה? האם הם יודעים למשל שע"פ חוקי התכנון הקנדי וההולנדי כל תוכנית חייבת להיות בשיתוף הציבור? האם הם יודעים כי זמן אישור תוכנית ממוצע בקנדה הוא 3 חודשים (בארץ חולמים שייהיה שנה)?

האמת היא שרובם אינם יודעים, והציבור שבחר בהם לא למד לדרוש זאת מהם.

יש נבחרי ציבור שסובלים מתסמונת הבלון ללא חוט. אתה מנפח אותם (כשאתה בוחר בהם) ואז כשאתה משחרר לרגע, הם כבר טסים עם איזה רוח מקרית.

חלק מנבחרי הציבור חושב שתפקידו להחליט עבור הציבור, הם חושבים שהם יודעים יותר ומבינים יותר. החלק הזה לא מבין שסך כל הידע וההבנה הציבוריים, גדולים עשרות מונים מידע וההבנה של בודדים (אפילו הם מוכשרים מאוד). החלק הזה לא מבין את היתרון המובנה בריבוי הדעות בחברה הדמקרטית. הוא לא מפנים את העובדה שלאורך שנים דמוקרטיה מתפקדת יעילה יותר מכל שיטה אחרת. הניסיון העולמי מראה כי כל השיטות האחרות, כולל ממשלות מומחים נופלות לרגליה של השיטה הדמוקרטית.

לפני שנים נהגו לומר שבישראל אין תודעת שירות, שלעולם לא נקבל כאן יחס מאנשי שירות, שהמנטליות הישראלית היא הבעיה.

מי שחזר מטיול בחו"ל ערך מיד השוואות וסיפר איזה שירות נפלא קיבל שם.

היום אנחנו מקבלים בארץ שירות מצויין, במכולת, בתחנת דלק, במלון, במסעדה, במשרד הפנים ובמס הכנסה. אומנם ישנם מקומות עם שירות גרוע כמו משרד התחבורה והבנקים אבל מדובר בבעיה פרטית לא בבעיה של מנטליות.

אני חושב שבנושא הייצוג הדמוקרטי אנחנו סובלים מאותה בעיה, זאת לא שאלה של מנטליות. את שיפור השירות הישגנו בעזרת העובדה שדרשנו אותו, הגיע הזמן לדרוש ייצוג.

אם אנחנו רוצים לחיות במדינה מתוקנת עלינו לומר ולהזכיר לנבחרנו ונציגנו לשם מה בחרנו בהם, ברמה הארצית וברמה המקומית.

סיפור

-->

ממחלק המוסר השכל

פעם, כשיום כיפור היה שם של יום לא של מלחמה, כשיחידות מובחרות נלחמו מול אנשים בני 18 ומעלה ובמדים (לא מול ילדים בסמטאות).

היה ביחידה מובחרת כזאת בחור ושמו ז'קו, ז'קו היה בן קיבוץ מהעמק, ממרכז העמק של מה שנקרא אז מדינת ישראל.

ערב אחד כשכולם שכבו על המיטות שלהם בתוך האוהל ודיברו אחרי לילה של יום אימונים מפרך, ז'קו סיפר לחבר'ה על כבשים.

ז'קו היה בן אמיתי של העמק, היו הרבה ימים בהם הלך לרעות את כבשי הקיבוץ במקום ללכת לבית הספר.

הוא סיפר לחבר'ה על ערב אחד כשחזר מהמרעה לדיר. איך כמה כבשים השיגו אותו, והוא לא הספיק לפתוח את אחד משערי המרעה. אז הכבשה הראשונה קפצה מעל החוטים הנמוכים של השער ואחריה עוד ועוד אחת. בנתיים ז'קו הגיע כבר לשער ופתח אותו, אבל הכבשים אחת אחת המשיכו לקפוץ במקום בו היה השער.

כולם צחקו על מיטות השדה שלהם, ואמרו אחד לשני איזו חיה מטומטמת זאת כבשה, רק ז'קו נעלב, הוא אהב כבשים.

עברו כמה שבועות והצוות של ז'קו נשלח למשימה מעבר לקווים בסוריה, הם יצאו עם חשכה ביצעו את המשימה וחזרו. רכב האיסוף חיכה כמה ק"מ מהגדר בכדי לא להסגיר את חזרתם.

הם הלכו עייפים בשדות הגולן קרניים ראשונות האירו ענני נוצה גבוה בשמים.

ז'קו הלך ראשון, הוא אמר בלחש: "זהירות תעלה" וקפץ לצידה השני, אחריו הלכו החבר'ה וקפצו איש איש בתורו, אבל לא הייתה שם תעלה.

באוהל הוא אמר להם: "אתם מבינים לעדר יש יתרונות אבל גם חסרונות, לא משנה אם אתה כבשה או איש".

אוי במה

-->

כמו תמיד אנחנו מסתכלים על מה שקרוב אלינו, אירן, עירק, טורקיה.

כמו תמיד אנחנו גם חושבים שהקרב הגדול של אובמה נשיאה החדש של ארה"ב קשור לפרנויות שלנו. אנחנו בטוחים שדו"ח גולדסטון, מלחמה באפגניסטאן,ואימון משותף עם טורקיה, הם בראש סדר העדיפויות האמריקאי. לפי הנושאים האלו אנחנו מודדים גם את ההצלחות של אובמה, ומניחים שבגללם ירדה קרנו בארה"ב.

האמת רחוקה מזה מאוד, המלחמה הגדולה של אובמה נמצאת בתוך ארה"ב, והיא נקראת מערכת הבריאות האמריקאית.

האפגנים הם חבורה נעימה ומנומסת לעומת חברות התרופות האמריקאיות, חברות שמרוויחות הון עתק מהשיטה הקיימת. בארה"ב יש תחרות חופשית על מחיר תרופות מרשם, שלא כמו אצלנו בישראל בה התרופות נקנות ע"י אירגון שלא למטרות רווח.

השיטה האמריקאית שונה גם מהשיטה האירופית בה קניית תרופות נמצאת באחריות המדינה. בשיטה האמריקאית יש תחרות ולכן מחיר תרופה בארה"ב כפול ויותר ממחירה בקנדה, או אירופה.

חברות התרופות יפסידו לא מעט אם הרפורמה בביטוח הבריאות האמריקאי תכנס לתוקף.

אבל הן יפסידו מעט יחסית להפסד של חברות הביטוח הפרטיות, כי אלו הולכות להפסיד בענק. הדוגמה הישראלית הכי קרובה להשתוללות מחירי הביטוח הרפואי בארה"ב, היא מחיר טיפולי שיניים או משקפיים.

חברות הביטוח שם מרוויחות אפילו יותר מהבנקים שלנו.

העלות הכוללת של מערכת הבריאות לכל אזרח אמריקאי ממוצע היא כמעט 6000 דולר בשנה. ישראלי ממוצע מקבל יותר בריאות ומשלם שליש, הקנדי משלם חצי.

חברות הביטוח שם מעבר לאוקיינוס מכירות את מקרה ביטוח הבריאות הממלכתי הקנדי. הן יודעות שאם אובמה ינצח ויהיה ביטוח בריאות ממלכתי בארה"ב פרמיית הביטוח צפויה לרדת ב- 900 מיליארד דולר. בהשוואה, את מושל קליפורניה גרי דיוויס, גירשו בעלי ההון בעבור חופן דולרים שמהווה בקושי אחוז אחד מהסכום הזה.

הר הכסף של חברות הביטוח עומד ביחס ישר לבור המוסר שלהן, במשרדים שלהם אוסמה בין-לאדן יכול מקסימום להתקבל כנערת מים.

ברק אובמה עומד בינם לבין טרפם, זה מקום מסוכן הרבה יותר מבושהר.

אובמה כבר נרשם בהיסטוריה, הוא הנשיא השחור הראשון בארה"ב, הוא יכול לנוח על זרי הדפנה. אבל לאובמה יש סדר יום, אם יצליח להוציא את תוכנית ביטוח בריאות ממלכתית לפועל, זאת תהיה הרפורמה הכלכלית הכי גדולה שנעשתה בארה"ב מאז הניו-דיל ב-1933

בהצלחה.

תאגיד ואגדה

-->

אפילו אם אתם לא שותים קפה תודו שכייף להריח קפה טחון טרי, ועוד יותר אם יש בתערובת פולים מזן ערביקה.

אני אוהב קפה מאוד, אבל לא מספיק כדי לטרוח לערבב פולים מזנים שונים, לקלות אותם ולטחון אותם, זאת יותר מידי עבודה בשבילי. כמו רוב צרכני הקפה מספיק לי לקנות אותו בסופר. לקנות קפה טורקי עלית, הייתה לדעתי פשרה סבירה במשך כמה שנים.

אבל לפני כמה שבועות תמה האידיליה ששרתה ביננו (אני קונה והם מייצרים) שקית טריה שנפתחה הניבה ריח של קפה מיושן. כשהתופעה חזרה על עצמה הרמתי טלפון לשירות לקוחות.

התקליט שענה לי סיפר שנציג שירות יתפנה אלי מייד ועידכן אותי ששיחתנו עלולה להיות מוקלטת. את אורוול קראתי וגם סיפרו לי על איזה תוכנית טלויזיה פופולרית בשם האח הגדול אז לא הופתעתי. א' נציגת השירות קידמה אותי באדיבות, אמרתי לה שאני מוחה על אפשרות ההקלטה. למה אתה מוחה שאלה? הסברתי לה שמדובר בפגיעה בזכות אדם בסיסית. חשבתי שהבינה כי היה לה מבטא של מי שבא משם, מארצו של האח הגדול.

אבל היא לא הבינה אז אמרתי: עזבי לא בגלל זה התקשרתי.

הסברתי לה שמשהו קרה לארומה של הקפה ושאני אוהב מאוד קפה אז שתעזור אם אפשר.

היא בקשה שאשלח שקית קפה עם אותו קוד ותאריך ייצור ואני ביקשתי שלא תשלח לי חבילת שי. אמרתי שאני רק רוצה קפה טעים, אבל היא או הממונה עליה לא התאפקו ושלחו לי קפה בקופסת פח.

גם הקפה בקופסה היה נטול ארומה וזה גרם לי לחשוש שאולי אין כאן מקרה. בנתיים המשכתי לקנות קפה ולהתאכזב ממחסור בארומה. כדי לוודא שזה לא מקרה קניתי בחנויות שונות. בחנות אחת אפילו מצאתי שקית בת כמה חודשים, זאת הייתה שמחה, שקית מימי הארומה. אחרי שבוע התקשרו משירות לקוחות עידכנו והיו נחמדים, אולי כדאי שעלית יעבדו בשירות לקוחות במקום ביצור קפה?

בחנות הפיצוחים (בחצור) קולים גם קפה, אז בדקתי את כל הסוגים וביקשתי שיטחנו פעמיים כי ככה זה בקפה טורקי, והפסקתי לחפש קפה עלית עם ארומה.

החגים עברו וג' משירות לקוחות על הקו:

שלום וסליחה שעבר זמן כה רב, בדקנו ומצאנו שצדקת באמת הקפה ששלחת נטול ארומה.

אנחנו מתנצלים ורוצים לפצות אותך.

אני: תודה באמת לא צריך, אני כבר מצאתי פתרון, אני קונה קפה אחר.

ג: אני מבינה ואני לא רוצה להכביד אבל אולי במקרה הגיעו אליך שקיות שלא אוכסנו כראוי?

אני : בדקתי וגם טעמתי את הקפה ששלחתם לי בקופסת פח, גם בו אין ארומה, אני חושב ששינתם את התערובת.

ג: אני מבטיחה לך שלא שינינו כלום, זאת אותה התערובת.

אני: אולי זה בגלל שהעברתם את הייצור לפולין? אולי לא יודעים לייצר שם קפה?

ג: לא זה קפה שמיוצר בארץ.

אני: תראי אל תעלבי אין לי שום בעיה אישית איתך להיפך את סבלנית אדיבה ונחמדה, אבל את עובדת בתאגיד שמשקר את ציבור. את זוכרת לפני כמה שנים ייצרתם גלידה טעימה? שנה אחרי זה הגדלתם את הקופסה, כתבתם 33% יותר. יותר מה? יותר אויר! כי הקופסא גדלה ב-33% אבל הגלידה מ-500 ל600 גרם וזה רק 20%.

ג: תראה אני באמת לא מכירה את נושא הגלידה.

אני: עזבי זה לא חשוב, יש אצלכם אנשים שתפקידם למכור לציבור כל מיני סיפורים ואגדות הם מקבלים עבור זה משכורת. אין לי כל חשק,זמן, ואנרגיה לעקוב אחרי השקרים של התאגיד הזה. אתם גם לא יחידים בסטיה מהאמת. מתאגיד אחר, טמבור אני קונה כבר שנים תרסיס מסוים, השם והמספר שלו לא השתנה כל השנים, אבל את תערובת החומרים בפנים כבר החליפו שלוש פעמים. לצערי מקובל כאן בארץ לשקר, פקידים נבחרי ציבור, דוברים, אנשי עסקים, בנקאים, משקרים.

ג: כן אני מבינה שיש כאן בעיית אמון, אני מצטערת.

אני: לא נורא אל תקחי את זה אישית, אילו הייתי ראש-ממשלה הייתי מפרק את כל התאגידים הגדולים כמו עלית, ואוסם, ואפריקה ישראל, תאגיד גדול צריך לפרק כדי שלא יצבר כוח לא דמוקרטי.

ג: אני בכל זאת רוצה לפצות אותך מה דעתך על תלושים? תוכל לקנות במגה או שופרסל (שתי הרשתות הגדולות).

אני: לא תודה אני מעדיף חנויות קטנות וגם אין לי חשק לבזבז זמן על צרכנות. אם יהיה לך זמן תקחי בספריה את "האדם החד ממדי" הרברט מרכוזה כתב את זה לפני כמה שנים אבל זה רלבנטי למציאות שבה אנחנו נהיים רק צרכנים, לא אזרחים.

ג: טוב תודה לך, אולי איזה יום במצב רוח פילוסופי אני אקרא, בזמן חופשה ביוון או משהו כזה.

החזרתי את הטלפון למקום וחשבתי שאני לא צרכן, אבל את זכות הצריחה קיבלתי, והיא לפניכם.

הערת שוליים:

מסתבר שאין לי גם זכות צריחה או לפחות לא בעיתון המקומי בו אני בדרך כלל מפרסם, הם פוחדים מתביעת לשון הרע ומסרבים לפרסם את הפוסט הזה.