"תפס את האוצר זרק אותו לים"*
פעם בשיעורי טבע וגיאוגרפיה למדנו שישראל ענייה באוצרות טבע, הסתכלנו בקנאה על רוסיה ואמריקה בעלות המחצבים.
קראנו על דרום אפריקה עם הרי זהב ונחושת ונהרות יהלומים, ובעיקר השתוקקנו לאוצרות הנפט הבלתי נדלים שיש בשכונה שלנו במזרח התיכון.
לא רצינו לגור באוהל של שייך סעודי אבל את המרצדס שחונה בחוץ... למה לא.
למדנו שכדי להיות מיליונר באיחוד הנסיכויות במפרץ הפרסי, אדם צריך רק להיוולד.
אצלנו היה בזמן ההוא רק אוצר אחד "הון אנושי" וקצת אשלג מים המלח.
אוצר טבע זה ממש אוצר, צריך אותו, הוא נדיר, ומוכנים לקנות אותו במחיר גבוה בהרבה מעלות ההפקה שלו.
ההבדלים הגדולים בין תעשייה וחקלאות לבין הפקת אוצרות טבע היא הסיכון והרווח. אוצרות טבע צריך תמיד,
החיפוש וההפקה שלהם פשוטים וזולים בהרבה מהקמת מפעלי תעשייה והמצאת מוצרים.
על פי החוק אוצרות טבע שייכים לכל אזרחי המדינה והיא מחכירה את רק את זכות ההפקה.
אחר כך עזבתי את בית הספר והתחלתי ללמוד מהחיים, בבריטניה ונורבגיה גילו אז נפט בים הצפוני.
הבריטים למדו חלקית מהסעודים הם העלו את תמלוגי הנפט אבל רק עד 40%, הנורבגים היו יותר חכמים והחליטו על 85%.
הנורבגים גם החליטו שהכי כדאי לשמור את הכסף לעתיד, לפנסיה של כל הנורבגים, כך הבטיחו את עתידם.
השנים חלפו ומדינת ישראל החליטה להפריט את אוצרותיה, היא נתנה את מפעלי ים המלח ואוצרות הנגב לחברה לישראל.
אף אחד לא דיבר באותם ימים על תמלוגים היה יותר חשוב אז לקיים את מצוות דת ההפרטה מאשר לדאוג לציבור האזרחים.
שיעור התמלוגים מהרווח שמשלמת היום החברה לישראל עומד על 0.6%, כן פחות מאחוז אחד מהערך של אוצר טבע לאומי.
לפני כמה שנים עם גילוי הגז הצטרפנו סוף סוף למדינות בעלות אוצרות טבע משמעותיים.
אבל, שכחנו לבחור ממשלה בשבילנו, במקום זה בחרנו ממשלת משרתים לאוליגרכיה.
במקום שאוצרות הטבע של המדינה ישרתו את אזרחיה, במקום שיקטינו את מספר התלמידים בכיתות.
במקום שתוקם תשתית תחבורה ציבורית, במקום רכבות תחתיות, במקום מיטות לחולות במסדרונות.
במקום כל אלו יוכל יצחק תשובה ויוכלו שותפיו להחליף מטוס (שמעתי דאסו X7 מבוקש עכשיו) או להוסיף אגף לטירה.
במופע אימים בכנסת ראינו את אנסטסיה (הפטריוטית) מיכאלי ואופיר (טוכעס לייקר) אקוניס מייצגים את מי שמשתלם להם כלכלית לייצג.
הם ייצגו את יצחק תשובה שהחל לצבור את הונו כחבר מועצה (אתם חושבים שגם לי יש עתיד כזה?(-: ),
חה"כ יוסי פלד זכר שתשובה שילם לו פעם משכורת ותמך בו מהאגפים כמו שלמד לפני שנים בבה"ד 1 (באותם ימים היה עדיין ציוני).
על חברי הכנסת שייצגו אותנו כמו דב חנין, שלי יחימוביץ' וכרמל שאמה צעקו הלוביסטים כאילו הם רוצים כאן רוסיה.
אם היו קוראים קצת עיתונים היו לומדים שכבר היום יש כאן רוסיה, בגלל שהפריטו הכל לכמה אוליגרכים ומשום שהאוליגרכים כאן וברוסיה לא משלמים תמלוגים.
למצלמה אמר תשובה ואמרו עובדיו שרק הודות להם זכינו בגז, כאילו לא אנחנו – משלמי המיסים שילמנו ומימנו את החיפושים.
הם איימו שאם ילכו לא יבוא אף אחד אחר וישראל לא תוכל להשתמש בגז,
כאילו בתי הקברות לא מלאים באנשים חסרי תחליף וכאילו דלק נדל"ן הקימו את המדינה.
"מי ישלם עבור צינור גז לאירופה?" שאל יצחק תשובה.
הבנתם? הוא רוצה למכור את הגז שלנו לאירופה ושאנחנו נשלם עבור הצינור (שהוא תוקע..).
אבל האינטרס שלנו של הישראלים זה בכלל לא למכור את הגז לאירופה.
האינטרס שלנו הוא שהגז יישאר אצלנו וישמש אותנו גם כשעתודות הגז בעולם יקטנו והמחיר יעמיר.
זה נכון גם בנוגע לפוספטים שהחברה לישראל כורה בנגב, על פי כל התחזיות בעוד 40 שנים יהיה מחסור עולמי בפוספטים.
למה אנחנו צריכים למכור את אוצרות הטבע שלנו היום בזול ולקנות אותם מחר ביוקר? בגלל שזה כדאי לתשובה ולאחי ם עפר?
הארץ הזאת היא שלנו ואם לא נזכיר את זה לאוליגרכים הם ימכרו את כולה בשביל קצת כסף מהיר.
*שיר הדייג
ביצוע: הגשש החיוור
מילים: יהודה אופן
מילים: יהודה אופן
לחן: אריה לבנון