אדום זה יפה

תקן סביבתי

2011-12-20T14:09:00.000-08:00

פורסם בעבודה שחורה

חלקכם ראה את הסרט הדוקומנטרי על הנורה החשמלית שדולקת כבר 110 שנים. מסתבר שהחוויה המעצבנת שכולנו מכירים כמו מטריה שרק קנינו וכבר אי אפשר לסגור, סדין חשמלי שלא מחזיק חורף אחד, או מדפסת שנגמרת עם מחסנית הדיו השניה איננה מקרית. זאת אפילו לא קונספירציה סודית, יש אנשים שמדברים על זה באופן חופשי. ישנם גם כאלו שמלמדים כיצד לייצר מכשירים שחייהם קצרים יותר מממשלה ישראלית למרות שהם מאכזבים בדיוק כמוה. על כל פנים מי שלא ראה מוזמן לאתר של וואלה יס תחת הכותרת: "קונספירציית הנורה החשמלית: השתמש וזרוק".

בנתיים נורות הלהט שמככבות בסרט, יוצאות משימוש ונורות פלורסנטיות מחליפות אותן. במקום לשרוד 1000 שעות כמו נורת להט הן שורדות שלושת אלפים או חמשת אלפים שעות, אבל אף אחת מהן לא תהיה איתנו אפילו עוד שנתיים. משום שהסוחרים רוצים למכור כמה שיותר, ונורה שלא מתקלקלת לא מחליפים. בעברית תקנית זה נקראה "השבתה מתוכננת", כאשר מכשיר מתוכנן לעבוד זמן קצר בכדי שיוחלף.

להשבתה מתוכננת יש מחיר משולש: המחיר שאנחנו משלמים בקניה, שרובו פער תיווך. מחיר הטיפול בפסולת, כלומר איסוף והסעה לאתר הטמנה, או מחזור שמחירו גבוה ולא פעם גורם לזיהום נוסף. ולבסוף המחיר שאנחנו משלמים כאשר אנחנו מבזבזים את משאבי כדור הארץ. כי משאבי כדור הארץ אינם מתחדשים וחלקם נדירים, כמו מתכת הטונגסטן ממנה עושים את החוט של הנורה.

אני חושב שזאת בעיה שניתן לפתור בעזרת תקן סביבתי, תקן שיקבע מחיר כספי למוצרים בעלי אורך חיים קצר. תקן כזה יכול להעלות את מחיר המוצר ולתקן את האיזון בין מוצר זול כספית ויקר סביבתית לבין מוצר יקר שישרת אותנו שנים רבות. אנחנו נתקלים היום במוצרים זולים כספית החל מגיל הינקות כשאנחנו מוקפים אין סוף צעצועים באיכות נמוכה, ועד הבגדים ומוצרי החשמל שצריך להחליף יותר מהר מחילופי האופנות. תקן סביבתי יהפוך מוצר כזה לבלתי כדאי כלכלית. כך נוכל להוריש לדור הבא גם את הצעצועים שלנו וגם את חומרי הגלם שלא יזרקו לאשפה אחרי זמן קצר.

אם למשל התקן יקבע היטל על מכונות כביסה: מכונה שמגיעה עם אחריות ל- 20 שנים היטל 0%, מכונה עם אחריות 15 שנים היטל 20%, אחריות 10 שנים היטל 50%, אחריות 3 שנים היטל 100%. אפשר להניח שייצרו מכונות בעלות אורך חיים גדול יותר ואולי אפילו יחזרו לתקן מכשירים דבר שיכול לספק פרנסה לעובדים במשק. יש לי מגפי עבודה שהחזיקו עשרות שנים ויש לי עדיין חולצות עבודה כחולות תוצרת אתא (נסגר ב-1985). נכון יהיו פחות מקומות עבודה בתעשייה אבל בכסף שיחסך ניתן לתת שירותים יותר טובים לחולים. כוח האדם יעבור לעבוד בתחומים בהם האיכות היא העיקר. בני אדם שיוצרים ומייצרים קל להם יותר להיות גאים במוצר טוב מאשר במוצר זול, כך נקבל גם ערך מוסף חברתי.

אז ברכת חג אורים שמח ותקווה שכבר בשנה הבאה נדליק נורות שיהיו כאן עוד 100 שנים ונרות שידלקו 8 ימים (כמו בתקן של החשמונאים).

שותפים בבנק קיבוצי

2011-11-18T06:11:00.000-08:00

פורסם בבמקום

מליון איש בעולם שותפים בבנק שלהם. דמיינו שאתם שותפים בבנק שלכם - הבנק משרת את המטרה שלו - פחות מהמר בכסף שלכם ויותר משקיע ויציב. הכלכלה חוזרת לאנשים והופכת לדמוקרטית יותר.

הבנקאות בישראל יקרה יותר מקוטג'. שורת העמלה הנהוגה בישראל היא דוגמה קטנה, המהווה קצה קרחון. בעשורים האחרונים כלכלת ישראל עולה ויורדת צומחת ומתרסקת, רק הבנקים יציבים כמו ספינה במִבְדוק ומרוויחים יותר משנה לשנה.
לא מדובר בניהול מצוין, גם לא במזל, מדובר במערכת אל-כשל שמסופקת להם בידי בנק ישראל והממשלה.
בנק ישראל מאמין רק ביציבות הבנקים, לשיטתו תכליתם איננה לתת שירות ללקוחות וגם לא לאפשר מערכת פיננסית טובה, הם כאן רק כדי להיות יציבים.
הכלים שנותן להם בנק ישראל הם: הפרשי ריבית, הקטנת הפיקוח על המחירים ומחירי עמלות "בתחרות". תרומת הממשלה לנושא היא חזרה על המנטרה הידועה: תחרות, כי רק תחרות יכולה להוריד מחירים.

יש חלופות
הבנקים המסחריים הישראליים אינם האופציה היחידה לשירות פיננסי, בעולם ישנם סוגים שונים של בנקים/ מוסדות פיננסיים שנותנים שירות טוב יותר ובמחיר הרבה יותר זול.
נתחיל במוסדות פיננסיים קואופרטיביים. הבעלים/שותפים מקימים אותם לטובת השותפים וברוב מדינות העולם הם מוגדרים מוסדות ללא כוונת רווח, הם נותנים שירות רק לחברים. בנקים קואופרטיביים הוקמו החל מאמצע המאה ה- 19 בגרמניה ובריטניה ומשם התפשטו לכל אירופה. הם בנויים באופן שונה ממדינה למדינה והיום משתמשים בשירותים שלהם 172 מיליון בני אדם ב- 97 מדינות. בנקים כאלו הם מוסדות פופולאריים ברפובליקה הדומיניקנית, אירלנד(כמעט לכל אירי יש חשבון בבנק כזה), ברבדוס, טרינידד, קנדה, ארה"ב (43% מהתושבים שותפים). אופי המוסדות האלו משתנה בדרך כלל על פי אופי המדינה, ורובם חברים בארגונים בין לאומיים של מוסדות דומים.

המדינה נותנת פתרון
מוסדות פיננסיים אלטרנטיביים נוספים הם מוסדות ששייכים למדינה, כרגע המפורסם בהם הוא בנק צפון דקוטה שזכה והגיע אפילו אל אוזניו מלאות השעווה הקפיטליסטית של דה-מרקר.
הבנק הממשלתי הכי מפורסם היה הג'ירו-בנק של בריטניה, הוא הוקם בתקופת הפריחה של הסוציאל דמוקרטיה (1968) הבריטית ע"י בנק הדואר הבריטי. קשה לדמיין את הבנקאות המודרנית בלעדיו, הוא הראשון שהנהיג פעילות ממוחשבת, הראשון שהציע חשבונות עו"ש נושאי ריבית, הראשון שהכניס בנקאות בטלפון, והניע תקופה של שיכלולים ושיפורים רבים במערכת. הג'ירו-בנק היה למעשה חלומו של כל סוציאל דמוקרט שרואה כיצד מנגנוני השוק החופשי נכשלים במתן פתרונות פשוטים, יצירתיים, והגיוניים. במקום לפקח, לכעוס, ולקנוס את המערכת הקיימת, מקימים לה תחרות בבעלות המדינה. הממשלות השמרניות שפקדו את בריטניה החל מסוף שנות ה-70 היו מפרקות את הבנק בכל מקרה, אבל ההצלחה שלו זירזה את התהליך והוא הופרט לחתיכות ובא אל סופו בשנת 1989.

הבנק הממשלתי הכי טוב היה הח'ירו-בנק (ג'ירו בהולנדית) של הולנד, שהוקם במסגרת בנק הדואר. כל אזרח הולנדי נשא כרטיס מגנטי של הבנק, לכל בית עסק היה חשבון, הבנק ביצע א

ת כל הפעולות הפשוטות. ניתן היה להעביר/להוציא מזומן מחשבון פרטי לחשבון פרטי בכל קורא כרטיסים (כולל מכשירים בעסקים), למעשה רק מי שעסק בפיננסים ואשראי פתח חשבון בבנק מסחרי. הבנק נתן שירותים בסיסיים בחברה מודרנית במחירים נמוכים מאוד.

חלוקת כסף במוצאי שבת, ארכיון נאות מרדכי

ומה בישראל?
בישראל פותחו בעבר מודלים של מוסדות פיננסיים ללא כוונת רווח. המודל המפורסם בהם הוא ארגוני הקניות של ההתיישבות העובדת. ארגונים אלו קמו כדי לשמש צינור שיתופי לקניה ומכירה והם חוסלו במסגרת התוכנית הכלכלית של שנת 1985, בה הועברו רוב נכסי המגזר היצרני לידי המגזר הפיננסי.
מוסדות פיננסיים אחרים כמו אגודת הלוואה וחיסכון התפרקו מעצמם מסיבות מגוונות שעיקרן האשליה כי מרגע שהקמנו מדינה יש על מי לסמוך ואין יותר מקום להבחנה מעמדית ומגזרית.
המוסד הפיננסי ללא כוונת רווח האחרון שנשאר כיום הוא בנק הדואר. אותו הממשלה מנסה להפריט בשיטת ייבוש ייחודית, במקום לקצץ תקציבים מגדילים שירותים בלי להגדיל תשתית עד להפרטה הגואלת.
המהפכה של הקיץ האחרון נבטה עם שינוי התודעה של הציבור הישראלי וההכרה כי הדמוקרטיה הישראלית עברה השתלטות עוינת של משטר קלפטוקרטי – אוליגרכי (הר הבית?.. לא בידנו!) וההבנה שמנגנונים אנושיים (כמו דמוקרטיה) דורשים טיפול והשגחה תמידית בכדי להמשיך לתפקד.

העם דורש תקציב חברתי

2011-11-12T13:10:00.000-08:00

התפרסם בעבודה שחורה

בקיץ דרשנו צדק חברתי, אבל עכשיו כבר סתיו ועם הענן הגיע מושב החורף של הכנסת וההזדמנות האחרונה לתקן את תקציב שנת 2012, לכן עכשיו אנחנו דורשים את התקציב החברתי!

מה זה תקציב חברתי? זה תקציב שעושים כשמדינה מחליטה להיות אחראית לאזרחיה. זה מה שעושים כשרוצים להקל את הנטל. כשהמטרה היא רווחה ולא רווח. כשהיעילות היא לתת שירותים לכל אזרח לא סך כל העלות, כי מה שזול בסוף עולה לנו ביוקר.

מה מבקשים? רק דברים פשוטים, כאלו שיקלו את החיים ואת סוף החודש, כאלו שישפרו את מצב השירותים, כאלו שהמדינה תבצע בשבילנו ולא תשאיר אותנו לחזירי השוק (כפי שאפשר לראות בטבלה שלמטה).

תקציב חברתי זה לא קשה, זה לא מסובך וזה מאוד כלכלי אז הנה מתכון פשוט לתקציב כזה.

א' – זה חינוך, כי זה הבסיס לפיתוח חברה, וצריך תקציב לחינוך מזמן גמילה (כשגומרים לינוק) עד מכללה (או אוניברסיטה). צריך תקציב לבנות כיתות כי הן צפופות מידי ומעטות מידי, צריך תקציב לבתי ספר חדשים כי הם מעטים מידי כי התקציב לתלמיד בישראל הכי נמוך בארצות ה- OECD וגם יותר נמוך משהיה לפני שנים.

ב' – זה דיור, צריך תקציב לחיזוק כל המבנים שעלולים לקרוס ברעידת אדמה, באזורי ביקוש צריך להוסיף דירות. התכנון והבניה צריכים להתבצע על ידי המדינה. הפיתוי לבנות באופן לא בטיחותי גדול מידי, והמדינה תוכל למכור את הדירות הנוספות במחיר סביר ללא רווח קבלני. צריך לבנות אלפי דירות ציבוריות לחסרי יכולת בכדי לפתור את הבעיה, ולהתאים את כמות הדיור הציבורי בישראל לרמה המקובלת בארצות מפותחות.

ג'- זאת בריאות, צריך להכפיל את התקציב לבריאות. להגדיל את התקנים בבתי החולים (הצעת האוצר) כשחסרים אלפי רופאים, זה כמו לקנות כפפות לגידם. להלחם במתמחים זה כמו לירות לעצמך ברגל ולבכות שזה כואב. מי ילך להיות רופא אם הוא לא יכול להתפרנס? לחכות לנדבנים שיבנו בתי חולים זה כמו בימי החלוקה ה"טובים". אם האוצר מציע לנו להתפלל ולהתחנן במקום לעבוד, למה הוא מתלונן על חרדים?

ד' - זה תחבורה, צריך להוסיף אוטובוסים ורכבות, צריך לסבסד את התחבורה הציבורית. היום שני אנשים במכונית פרטית מוציאים פחות מאשר אילו נסעו בתחבורה ציבורית, זה מצב לא שפוי. במקום להוציא מיליארדים על כבישים שיתפקקו מחרתיים עדיף להגדיל להוזיל ולשפר אוטובוסים ורכבות. כבישי ישראל צפופים פי שלוש מהולנד לא יעזרו המחלפים ולא דונמים של אספלט עקר. כאן צריכים פתרונות חכמים. ניסינו וראינו כמה זמן לוקח ליזמים לבנות רכבת "קלה" ראינו איך נכשלו בבניית רכבת תחתית. צריך להחזיר את המושכות לידי המדינה ולבנות רכבות תחתיות בכל כרך, ועיליות לפריפריה.

ה' – זה מזון, מחירי תוצרת גבוהים הם לא חובה, הם תוצאה של חוסר פיקוח. אפשר לחכות שתגדל כאן תחרות ואפשר לחכות למשיח אבל בנתיים צריך לאכול אז תביאו מפקח. כי עובדה שחמאה בפיקוח עולה שליש פחות ולחם אחיד עולה שליש. פעם היה כאן ניהול המשק החקלאי וחקלאים עשירים, עכשיו יש לנו אזרחים עניים וחקלאים בלי עתיד. פער התיווך מהחקלאי לצרכן הוא פי 4, אם המדינה תנהג כמו התאגדות צרכנים ותסבסד את החקלאים נחסוך 4 ₪ על כל 1₪ סובסידיה.

ו' - זה תקשורת, אנחנו חיים בעידן המידע עכשיו תקשורת זה לא מותרות. תקשורת בישראל היא הכי יקרה בין המדינות המפותחות וגם הכי איטית. כולם עוסקים כל הזמן בקניה ומכירה של חברות תקשורת ובנתיים אין להם “חשק” לבנות כאן תשתית, אז ביקשו מחברת חשמל שתקים את מה שהשוק הפרטי לא רוצה לעשות- קווים אופטיים בפרישה ארצית. אחר כך יתנו לשודדי הסלולר וגזלני התקשורת הקווית להשתמש בתשתית שהמדינה מימנה בכדי להכניס לנו יד חמדנית לכיסים. למה לא להקים חברת תקשורת ממלכתית שתתחרה ותוריד מחירים?

ז' – זה בנקים, אומרים שהמאפיה בניו-יורק לומדת כאן שיטות עושק חדשות כי הבנקים שלנו מאוד יצירתיים כשהם באים לקחת. זה לא מחוייב המציאות, הבנק עם הכי הרבה סניפים הוא בנק ממשלתי, בנק הדואר. אנחנו רוצים שהמדינה תאפשר לו לתת שירות בנקאי רגיל. לא צריך יועצי השקעות וגם לא הלוואות ומשכנתאות. רק חשבון עו"ש פשוט וחשבון חיסכון צמוד. חשבון בבנק שמטרתו שירות לא רווח, חשבון שיוכל כל אזרח להחזיק בלי עמלת שורה ואות. בנק פשוט, שבו השודד לא יושב מאחורי הדלפק.

ח' – זה הפגנה, אנחנו מוכרחים לשנות את המדיניות הכלכלית בארץ הזאת, כי לנו אין (ארץ) אחרת ובמדיניות הנוכחית הגיעו מים עד גועל נפש.

(1) הוצאות למשק בית באחוזים מתוך כלל ההוצאה והשינוי בעשור האחרון ב-₪ ע"פ סקרים של הלמ"ס

	גידול בעשור האחרון (₪ לחודש)	20062007	2002	1998	1993	1980	1968
דיור	0%	23%	24%	23%	20%	21%	14%
אחזקת בית	27%+ בש"ח	10%	-	9%	-	-	-
בריאות	42%+	5%	-	4%	-	-	-
חינוך תרבות ובידור	8%+	14%	-	14%	-	-	-
תחבורה ותקשורת	21%+	20%	20%	19%	16%	13%	9%
מוצרים ושירותים אחרים	14%+	5%	-	5%	-	-	-

(2) טבלת צמיחה ממוצעת לנפש 1951 - 2010

צמיחה ממוצעת 1951-1977- 4.6% לשנה

צמיחה ממוצעת 2000 – 2010 1.45% לשנה

מקורות תקציביים:

ביטול הפחתת המס על פי המלצות ו. טרכטנברג תוספת כ- 5 מיליארד ₪ לשנה,

שינוי מדיניות כלכלית מכלכלה חופשית לכלכלה מתוכננת תוספת של כ- 23 מיליארד ₪ לשנה.

ובא לציון גואל

תכנון דמוקרטיה וצדק חברתי

2011-11-12T13:06:00.000-08:00

בשנים האחרונות מבצעת ממשלת ישראל מספר שינויים בתחום הקרקע, התכנון, ורישוי הבניה. השינויים כולם באים מתוך מטרה לקבוע כי קרקע ודיור הם סחורה.

בניגוד להבטחות השינויים אינם באים להוריד עלויות דיור, להקטין בירוקרטיה ולזרז בניה.
הממשלה יזמה את השינויים האלו מתוך מטרה להגדיל את סך כל הסחורה בשוק ההגדלה חיובית על פי התפיסה הכלכלית הניאו-ליברלית כי היא מאיצה ומרחיבה את השוק ויוצרת רושם של צמיחה.

לצעדים אלו קדמו צעדים אחרים שכולם מכוונים לאותה מטרה - הפיכה של שירותים, משאבים, זכויות יסוד, ורכוש ציבורי לסחורות בשוק.
למשל הפרטה של משאבי טבע, חברות ממשלתיות, קרקע הלאום, שירותים ציבוריים ועוד לסחורה. הפרטת חלקים מהשירות של השלטון המקומי. הקטנה של הבקרה והפיקוח על חוקי עבודה בכדי להפוך את העבודה והעובדים לסחורה.

הפרטה של חלקים ממערכת הבריאות והשירותים החברתיים, הפרטה של חלקים ממערכת החינוך.
מהלך להפרטה של ייצור המים וההספקה שלהם כמו גם הפרטת הביוב והטיפול באשפה. הפרטת קרנות הפנסיה ושליחת כספי החוסכים לקזינו בורסה.

תפיסת העולם שהניעה את המהלכים האלו משותפת לכל הממשלות האחרונות.

בקיץ העבירה הממשלה את חוק הוד"לים – ועדות דיור לאומיות זה צעד נוסף בתהליך אחרי הפרטת הקרקעות. חוק דומה הועבר בתקופת ממשלת שרון, אז קראו לו חוק הוול"לים. בהתאם לחוק הקודם תוכננו ונבנו שכונות באיכות נמוכה חסרים בהן מבני ציבור, גנים ועוד דברים לא רווחיים.

עכשיו מונח על שולחן הכנסת חוק התכנון החדש זה שמכונה "חוק המרפסות" כי ראש הממשלה טען שבארץ לא נותנים לסגור מרפסת.

החוק החדש לא מקטין בירוקרטיה הוא מקטין בעיקר את היכולת של הציבור להשפיע על תוכניות. הוא מגדיל את כוחו של היזם על חשבון כוחו של הציבור. הוא נותן לציבור פחות זמן ללמוד תוכנית ולהגיש לה הסתיגויות/תיקונים. החוק מקטין את יכולתו של אזרח שנפגע מהתוכנית לדרוש פיצויים. בניגוד להבטחות מדובר בשינוי לרעה מבחינת שיתוף הציבור ודמוקרטיה תיכנונית.

חוק התכנון הקיים איננו מושלם, יש לו שני חלקים הראשון מערכת תכנונית היררכית שמשתדלת לתת תשובות מהמקרו – המדינה עד המיקרו – מרפסת בבית פרטי. החלק השני הוא ועדות הרישוי בהן נתקל כל מי שבנה בית, מדובר בתהליכים מסורבלים ומעצבנים. את תהליך הרישוי צריך לתקן כך שהועדות יתנו שירות טוב לציבור. אנשי המקצוע בתחום התכנון הכינו תיקון לחוק שמטפל בכל הבעיות האלו. ממשלה שרוצה לאפשר תכנון איכותי ודמוקרטי תוך שיפור השירות לאזרח צריכה לקבל את החוק ולהוסיף תקציבים ובעלי מקצוע לועדות המקומיות. המצב הקיים בו הועדות האלו מתקיימות מאגרות וקנסות מעודד עבירות בניה ותכנון לקוי.

החוק מקטין את השקיפות והיכולת של הציבור לדרוש תיקונים בתכניות לבנייה למגורים. הוא מאפשר לטייקונים ליזום שכונות

פגישה אסביר בקווים כללים את החוק התכנון והבניה הקיים והשקפת העולם שיצרה אותו.
את השינוי שמבקשת הממשלה להחיל בחוק התכנון והבניה, ואת חוק הוד"לים.
ננסה לחשוב יחד מהי השקפת העולם שמאחדת את המאבק החברתי ואיזה ביטוי ניתן לתת לה בחוק תכנון ובניה אלטרנטיבי.
על פי השקפתי חשיבותם של זכויות יסוד של האדם והסביבה הטבעית וחיים ברי קיימה מבחינת משאבי העולם,
גדולה לאין ערוך מחשיבותו של המסחר והשוק.

מאגר ביומטרי נזק ללא תקנה

2011-10-30T13:08:00.000-07:00

[רוצה כזה ווידג'ט?]

צמיחה וצריכה לנפש בישראל

2011-10-26T10:16:00.000-07:00

כפי שניתן לראות מקו הממוצע המעבר לכלכלת שוק חופשי הקטין את הצמיחה השנתית הממוצעת באופן משמעותי מאוד, בשנים 1951-1977 עמדה על 4.6% לשנה, בשנים 1978-2010 עמדה על 1.7%.

על האוהל ועל הקוטג'

2011-08-26T09:14:00.000-07:00

למכותבי

מה שהניע את המכתב הזה הוא העובדה שהיום נאמר לי בסופר מרקט שתנובה כבר לא משווקת חריץ גבינה קשה.

כפי שתוכלו לראות כאן בניגוד לגבינה פרוסה מחירה של גבינה בחריץ נמצא בפיקוח,

הדרך הקלה למכור ביוקר היא להפסיק לשווק מוצרים בפיקוח.

המשמעות המידית של העובדה הזאת היא שבקרב הקוטג', הוא קרב הצרכנים הפסדנו.

וזה מחזיר אותי למאבק האזרחי שמתחולל כאן למאבק שלנו על הדמוקרטיה הישראלית ועל השלטון בה.

כפי שאפשר לראות ממצב הקוטג' /גבנ"צ תקומתנו לא תהיה שם, היא לא תהיה בתחום הצרכנות.

תקומתנו יכול להיות רק בתחום האזרחי רק במחאה עממית נכונה ואותנטית מחאת האוהלים.

מחיר מוצרי החלב איננו הבעיה, הוא רק סמן שלה.

הבעיה מרימה את ראשה כאשר נבחרינו אינם ממלאים את תפקידם בייצוג האינטרסים שלנו,

בין אם מדובר בהשקעה במיגון העורף או מיגון נגד רעידות אדמה, או פיקוח על התאגידים הגזלנים.

בין אם מדובר על החזרת גלעד שליט או השקעה ברופאים.

מחר מוצ"ש 27-08-2011 בשעה 2100 תתקיים עצרת מחאה בקצרין

בקצרין ובעשרות ישובים אחרים בארץ נדרוש מהשלטון לייצג אותנו ולא את האוליגרכיה.

שבת שלום

צ' זה צדק חברתי

2011-08-14T21:25:00.000-07:00

אם ישאל

פורסם במחשבה שניה

ואם ישאל ראש הממשלה – מה לא עשינו בשביל הדיור?

זה מה שנענה לו:

לא בניתם דיור ציבורי בכסף שקיבלתם עבור הדירות שמכרתם על פי חוק שקיבלה הכנסת, וממשלת ישראל דוחה כל שנה בחוק ההסדרים. לא בניתם דירות ע"י המדינה בכדי לספק את מה שהשוק לא רוצה לספק, כי השוק עושה רק מה שמשתלם לטייקון.

לא עשיתם דבר נגד יזמים שקנו קרקעות ואינם בונים עליהן למרות שיש חוזים חתומים לבניית 160 אלף דירות שעברו את כל האישורים. דירות שעברו כבר את כל הבירוקרטיה אבל ליזמים ולבנקים שהלוו להם כסף, יותר כדאי שהמחיר יעלה אז הם לא בונים. לא הודעתם לכל מי שקנה שעליו לבנות או שהשטח יילקח ממנו והמדינה תבנה עליו.

לא פיתחתם מנגנון פיקוח על מחירי השכירות כמו בכל העולם החופשי, מניו-יורק עד סידני. הייתם בטוחים שהשוק יותר חכם ולא הבנתם שרק טיפשים חושבים שהשוק חכם.

לא ניהלתם את מינהל מקרקעי ישראל, ולכן המינהל מתנהל כמו ספסר קרקעות כי אתם (הממשלה) החלטתם. לא החלפתם את ההנהלה לא החלפתם את הגישה, לא הבנתם שתפקיד המינהל לעבוד למען אזרחי המדינה. לא הורדתם מחירים, לא שיפרתם שירות למרות שרוב הקרקע שייכת למדינה. לא הוספתם תקנים במינהל לא עיצבתם מדיניות למען האזרח, זו לא אשמת המינהל, זאת אשמתכם, אתם הממשלה.

לא העברתם את תיקון 90 לחוק התיכנון, תיקון שעבדו עליו שנים רבות, תיקון שהיה מקל על האזרחים ומזרז תהליכים. לא שיפרתם את תהליכי אישור התוכניות, לא הוספתם תקציבים ועובדים לועדות התיכנון. העדפתם שהועדות יתוקצבו מקנסות משפטים ובירוקרטיה מתמשכת, זאת לא אשמת מנגנון התכנון זאת אשמתכם, אתם הממשלה.

לא החלטתם לתת משכנתאות ומענקים מתקציב המדינה למרות שכך בנינו אותה ולא מכספי הבנקים.

לא זכרתם מה תפקיד משרד השיכון, לא זכרתם איך בנו כאן דיור למיליוני עולים משנות החמישים עד שנות התשעים. לא לקחתם על עצמכם אחריות וגם לא אתגרים, השארתם הכל ל"חסדי" השוק החופשי.

***

ואם ישאל ראש הממשלה מה אתם, הממשלה, עשיתם בשביל הדיור?

תשיבו לו כך:

החלטנו להפריט את קרקעות המדינה כי ידוע שיזמים מוכרים יותר זול מממשלה כמו שקרה עם עמלות הבנקים אחרי ההפרטה.

החלטנו להחליש ולהפריט את מינהל מקרקעי ישראל בכדי שהיזמים ישלמו פחות (והאזרחים יותר), בדיוק כמו שעשינו לפני 15 שנים (ואת התוצאות אנחנו רואים היום).

החלטנו להחזיר את חוק "ועדות הדיור הלאומיות" (חוק הודל"ים) בכדי שהיזמים לא יצטרכו לבנות מוסדות ציבור כמו שקרה כבר בשנות ה-90. בכדי שיוכלו להעביר תוכניות בלי לתת לציבור ללמוד אותן, בכדי שיוכלו לבנות דירות בשטחים ציבוריים במקום גינות.

העברנו את "החוק לסגירת מרפסת" בדי שהתהליכים יהיו פחות שקופים ונגישים. בכדי שהיזמים יוכלו להתחשב פחות בטובת הציבור ויותר בטובת הכיס שלהם. ובעיקר עשינו ספינים תקשורתיים כי כבר ידוע: ספינינג זה טוב, ספיניניג מחטב, ספינינג מרזה.

***

ובכל זאת אם תשאלו מה ההבדל בין מדינת ישראל למדינות רווחה?

במדינות דווחה זכותו של בעל בית לנהוג ברכושו כרצונו, שווה לזכותו של כל אזרח למקום מגורים טוב ובמחיר סביר. כי זכות הדיור כמו הזכות לנשום אויר, לשתות מים, ולהצביע בבחירות. זו היא זכות ולא סחורה, וחובת המדינה לספק אותה.

במשך לא מעט שנים העדיפו ממשלות בישראל לנהוג אחרת, בלי לשאול את הציבור הקטינו את הרווחה והפריטו אחריות. בלי לקיים דיון ציבורי משמעותי ישראל הפכה ממדינת רווחה למדינת שוק. שוק שעולה ויורד, מזנק ומתרסק, בלי יד מכוונת. הזינוק האחרון של שוק הדיור הביא לאינפלציה משוגעת במחירים והפך בית לחלום ואוהל למציאות.

מכתב לראש הממשלה בנושא מחאת האוהלים

2011-08-07T09:01:00.000-07:00

ראש פנה 02/08/2011

לכבוד

ראש ממשלת ישראל

מר בנימין נתניהו.

זה עתה, בשעת לילה מאוחרת, חזרתי מאוהל המחאה בראש-פנה ואני עדיין תחת הרושם של הביקור. בשבועיים האחרונים אני משתדל לבקר במאהלי מחאה כמיטב יכולתי: אני מרגיש שותף ונהנה מזה. אני נהנה לשבת סביב מדורת השבט שאין לה שלט רחוק והיא לא ערוץ, מדורה אמיתית עם עצים בוערים, אנשים שרים וכלי נגינה.

אני נהנה מהשבט הזה שצמח פה מתוך תרבות עם הרבה אינסטנט ופלסטיק. שבט שגדל להיות אמיתי ואופטימי ובעל ערכים מופלאים. אני נהנה לשבת בצוותא ולשמוע אנשים שלא מדברים על קניות וצריכה, אנשים שמדברים על אידיאולוגיה, על החברה, על ההשתלבות שלהם בה. שיחות לא דרך מראיינים מתווכים ומנחים, שיחות אמיתיות לא בריאליטי. שיחות באוויר החופשי, חם אבל נטול ריח מזגנים.

אני לא מקנא בך ראש הממשלה, אתה לא יכול לחוות את זה, אתה לא אנונימי כמוני והביטחון האישי שלך לא מאפשר ביקור טבעי במאהל. בשבילי זאת ממש התעלות, בפרפראזה על דברי אברהם שפירא השומר האגדי, אני אומר לך "זה נוער זה? זה זהב!". נוער שגר באוהלים כמו סבא וסבתא שלי (ושלך), החלוצים שהגיעו הנה לפני מאה שנים ויותר. אנשים שבקיץ הישראלי החם והדביק לא הולכים לים ולא יושבים בחדר ממוזג. נכון שבסוף היום הם לא רוקדים הורה (חבל), אבל הם מבטאים סולידריות עם כל החברה הישראלית, והם לא באים ממגזר אחד, הם באים מהשלם.

אנשים שצועדים עם שלטים בפעם הראשונה בחייהם כי הם צעירים, יחד עם אנשים שצועדים בפעם הראשונה עם שלטים כי הפעם הם בטוחים שהם צודקים. צעדתי עם כמה בני מחזור שלך, כאלו שלא הפגינו מעולם, שאלתי מה קרה שבאו, מה הוציא אותם החוצה? זה הילדים, אתה מבין אדוני ראש הממשלה הילדים הצודקים האלו שיושבים באוהלים. הילדים שבני המחזור שלך לא יכולים לעזור להם להסתדר בחיים, כי אין ממה.

וכולם צועדים ואומרים "אנחנו דורשים צדק חברתי", כבר קרו דברים כאלו בהיסטוריה, אבל לא בימינו שלך ושלי. הם מדברים על מהפך תודעתי, על שינוי דפוסי חשיבה, על החשיבות של קהילה. אני לא יודע איזה ציון הם קיבלו במבחני פיז"ה במבחן החיים מגיע להם מצוין. אולי הגזמנו בביקורת על מערכת החינוך: לפחות היא לא פגעה ברצון לתקן את העולם. בתקשורת שמעתי אומרים שאין ייצוג שווה לכל הדעות בעם, אולי הם צודקים, אבל בראש פנה פגשתי את כל הדעות הגילים והצבעים ונוער נוהג בם.

הזמן הזה הוא זמן של שינויים, זמן מהפכני, בכל העולם הערבי אנשים יוצאים לרחובות כדי לשנות את העולם. היסטוריונים אולי יגידו שהכול התחיל ממערכת בחירות שבה התמודדו אישה ושחור על נשיאות של אומה גזענית וסקסיסטית. אולי הם יסמנו את הנקודה הזאת שבה, דור אחד אחרי סגרגציה קיצונית, נבחר איש שחור לעמוד בראש האומה כשהוא נושא מסר אופטימי של שינוי ותיקון. היסטוריונים אחרים יצביעו על טוניסיה ומצרים, תימן וסוריה ועוד שהתעוררו לאביב עמים משלהם.

הגל הזה של אנרגיה אנושית מדהימה יכול להכניס אותך להיסטוריה העולמית, אם תשכיל לשלבו בעבודתך; רק אתה תקבע אם תיזכר כמתקן או מעכב.

עמית הרפז

ראש-פנה

העתק ממכתבי זה יפורסם בשבוע הבא בעיתון ראש-פנה והסביבה ובאתר עבודה שחורה.

לסמא בסיסמאות

2011-07-14T02:58:00.000-07:00

פורסם: בעבודה שחורה

14/07/11

(Liberté, égalité, fraternité)

עמית הרפז

העולם הכלכלי כמו עולם הספורט מלא בסיסמאות קליטות, קלישאות שקריות, נבואות מופרכות, וכוכבים לרגע.

לכבוד מלחמת הקוטג' הגיע השימוש בסיסמה 'המשק הישראלי מאוד ריכוזי' לשיאים חדשים.

הסיסמה 'תחרות מורידה מחירים' ניסתה להשיג אבל הגיעה רק למקום שני.

המשק הישראלי הוא משק קטן ובכל תחום ישנם מעט תאגידים ששולטים בו, אותו המצב היה גם לפני שנים אבל אז המחירים כאן היו מהנמוכים בעולם. המשק השבדי גם הוא משק קטן וריכוזי, גם שם ישנן מעט רשתות שיווק ומעט יצרנים. בגרמניה המשק ריכוזי למרות שהוא עצום ובשתיהן הריכוזיות לא גרמה למחירים גבוהים. אם בודקים את המחירים בלי לתת לסיסמאות לסמא את העיניים, מגלים שהסיבה למחירים הסבירים נובעת מפיקוח על המחירים וניהול של השוק.

הרי כולנו יודעים שבמציאות אין באמת שוק חופשי ואין תחרות, ישנם פשוט כמה תאגידי ענק שעושים הכל בכדי להרוויח. אם צריך אז כמו שקרה עכשיו עם הקוטג' ועוד מעט עם הטיטולים, כולם מעלים מחירים ביחד ומורידים מחירים ביחד. למה ששטראוס תוריד מחיר ותתחרה עם תנובה או טרה? הרבה יותר קל, רווחי והגיוני למכור במחיר אחיד.

ראש הממשלה שלנו מקדם סיסמאות ידוע, מקדם גם את 'הורדת מיסים מגדילה צמיחה' ואת 'הורדת מיסים מביאה השקעות חוץ'. מהסיסמאות האלו קל לראות כיצד הורדת המיסים על חברות עד כדי חצי מהמס המוטל על שכירים, ופטור ממס לחברת אייפקס קידם את קניית תנובה והעלה את מחיר הקוטג'. מקרה הקוטג' הוא רק אחד בשורה של השקעות זרות, מה שמאפיין את ההשקעות האלו הוא שאת הכסף שהחברות מרוויחות בישראל הן לוקחות איתן לחו"ל.

מצד שני צמיחה כלכלית פירושה סך כל הכסף/שווה כסף שעובר במחזור. כלומר העליה במחירי תוצרת החלב שבאה כתוצאה ממכירת תנובה והגדילה את ההוצאות של הציבור הגדילה גם את הצמיחה. גם העלייה במחירי הדלק, התחבורה הציבורית ומחירי המים הגדילה את הצמיחה. אתם בטוחים שזה סוג הצמיחה שאנחנו צריכים?

הקפיטליסטים אוהבים מאוד את הסיסמה 'בעלי ההון יוצרים מקומות עבודה', הצחיקו אותי. שרי אריסון פיטרה 900 עובדים מבנק הפועלים איך היא מייצרת מקומות עבודה?

האחים "שקשוקה" עופר קנו בנזיד עדשים את כימיקלים לישראל, האם הוסיפו מקומות עבודה?

בעבר היו האחים "שקשוקה" עופר בעלי חברת ספנות קטנה והתפרנסו בעיקר מאוניות קזינו, עד שממשלת ישראל התחילה לחלק בחצי חינם את רכושנו ואז הם קיבלו ונהיו מיליארדרים. גם שרי אריסון ואבא שלה היו בעלי חברה לאוניות קזינו, כשמדינת ישראל נתנה להם את בנק הפועלים, נדל"ן, ועוד מיני נכסי ציבור, העיקר לעזור להם להתעשר מיליארדרים.

בכלל בקזינו אנחנו באמת מהחזקים בעולם, שלדון אדלסון הבעלים של עיתון ישראל היום שמנסה לקדם את הלאומנות הישראלית עשה את הונו מהימורים. גם התומך של תנועות משיחיות הזויות כמו עטרת כוהנים ועיר דוד, אירווין מוסקוביץ' התעשר מהימורים.

את רוב מקומות העבודה במשק הישראלי יצרה המדינה, בעלי ההון ברוב המקרים פשוט נהנים מהיצירה של כולנו. כדאי להזכיר את כל בעלי ההון שהוציאו מישראל את הטקסטיל לירדן, מצרים, וסין, לעומת שלי חימוביץ' שהעבירה חוק שמחייב את כוחות הביטחון לקנות טקסטיל תוצרת ישראל.

שותף לשעבר של אריסון בבנק הפועלים דנקנר, שיעבד את הקרקעות שלנו בכדי לקחת הלוואה מסובסדת מבנק ממשלתי (שלנו) ובכסף הצטרף לרכישת בנק הפועלים. ממוכר מלח הפך למיליארדר בעזרתה של ממשלת ההפרטה.

בבדיקה שנערכה לאחרונה נמצא כי רוב ההשקעות של קופות הפנסיה וההלוואות של הבנקים נמצאות בידיים של חבורת טייקונים, תשובה, דנקנר, אחים עופר, פישמן, לבייב ואריסון הם לא הכי עשירים, הם רק הכי מקושרים.

דו"ח של בנק ישראל מראה כי שיעור ההחזקות של קבוצה הזאת במשק כפול מאשר בארה"ב.

חברת טבע גדולה מכול הטייקונים שהזכרתי ביחד, אבל לוקחת פחות אשראי מהם ובכירי האוצר לא מנסים לעבוד בה אחרי הפרישה משרות המדינה. כפי שהראה לנו הממונה על הבנקים שפרש לאחרונה כדאי לעבוד אצל החבורה ולא חלילה בטבע או צ'ק פויינט.

מסתבר שהסיסמה 'בסקטור הפרטי משלמים כמה שהאדם שווה' נכונה. אם האדם יכול להביא קשרים בממשלה. אם הוא היה שותף למערכת הבקרה ויודע איך להתחמק ממנה. אם השאיר מאחוריו חברים שיירצו יום אחד לקבל שכר מינימום חודשי בכל שעה. ברור שאדם כזה שווה כל לירה אפילו אם מדובר במאות אלפי ₪ כל חודש. ברור גם שמנהל מהסוג הזה יהיה נאמן לטייקון, הוא יאשר בנאמנות עסקה בה הטייקון מרוויח והחברה מפסידה.

כי הסקטור הפרטי ברובו בכלל לא פרטי, רוב החברות הגדולות שהטייקונים עושים בהן מה שמתחשק להם הן בכלל חברות שרוב המניות שלהן בידי הציבור.

בסקטור הפרטי הזה אפשר למנות חברים וקרובים בלי טיפת כישרון לתפקידים בכירים, כי מה שבסקטור הממשלתי נחשב שחיתות כאן הוא הנורמה.

סיסמה לסיום 'הסקטור הפרטי יותר יעיל מהסקטור הציבורי', אם זה היה נכון נגיד בנק ישראל פישר, לא היה צריך לעצור את שרי אריסון ממינוי חבר שלה דני דנקנר, למנכ"ל בנק הפועלים.

(למות) על קידוש הפרופורציות

2011-05-25T02:53:00.000-07:00

פורסם בעבודה שחורה

ג'ורג' ברנרד שאו, שמוכר יותר בזכות משפטי המפתח שלו מאשר בזכות היותו סוציאליסט, פאביאני ומחזאי פוליטי, מצוטט רבות בזכות דו שיח שלו עם שחקנית אחת: הוא הציע לה לשכב איתו, היא אמרה איכס, הוא שאל, תמורת מליון סטרלינג? היא ענתה, יש על מה לדבר. אם כך אמר, עכשיו כשאנחנו יודעים מה מקצועך בואי נתווכח על המחיר.

שביתת עובדות הקבלן באוניברסיטת באר-שבע מעלה שאלה דומה, כאשר בתשובה לשאלות של קרן נויבך בתוכנית סדר יום ברשת ב' מתקבלת תשובת האוניברסיטה כי ליבת העיסוק של המוסד היא השכלה. אני מצפה ממוסד להשכלה לשים לב לשפה. לשימוש במונחים מהתחום העסקי (ליבת עיסוק?), אני מצפה ממוסד כזה להיות מגדלור מוסרי. האם יהיה זה מוגזם להשוות את הנהלת האוניברסיטה לשחקנית דלעיל?

אני חושב שלא, אני חושב שגבול הניצול הוא ברור ואם יש ספק אפשר להתייעץ עם העוסקים בתחום.

כשאנחנו מקבלים את ההנחה שהאוניברסיטה יכולה לקחת חלק בניצול עובדים והפרת חוק בעבור בצע כסף או מטעמי "לא הייתה ברירה" היכן נסמן את הגבול? מהן הפרופורציות מה מותר מה אסור, מי מגדיר אותן? אילו עוד דברים מותר לאוניברסיטה לעשות בכדי שתוכל ללמד את הסטודנטים על חברה דמוקרטיה והומניזם? אם האוניברסיטה הייתה מחרימה את כלי הרכב של המרצים שלה ומוכרת אותם בכדי לממן את ליבת העיסוק שלה זה לא היה עובר. אבל מותר לה לקחת שווה הערך, את הזמן שלהם, להעסיק אותם בתנאי ניצול של מרצה מהחוץ, לפטר אותם כל כמה חודשים, לנצל את הכי חלשים בחברה הישראלית.

אם לאוניברסיטה אין מספיק תקציב בכדי להעסיק באופן ישיר את כל העובדים ממנקה עד מרצה מהחוץ האם הפתרון הוא לחטוא? אני יכול לסלוח לאדם שגנב תפוח כי היה רעב, אבל לא למוסד שעוסק בחינוך.

האם התירוץ לא הצלחנו לקבל תקציב מהמדינה לכן הצטרפנו לשורת המנצלים צריך להתקבל במשיכת כתפיים ע"י הציבור, ע"י אנשים שלוחמים למען מדינה דמוקרטית שמכבדת את זכויות האדם? לדעתי לא.

התשובה נמצאת בספריית האוניברסיטה, ביו-טיוב, ובעבודה שחורה, על כל נפגעי המדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל להתאחד ולומר עד כאן. ההתחמקות של הנהלת האוניברסיטה מהמאבק הזה לא תעזור, כי היום אלו עובדות ניקיון ומחר סגל בכיר, כולנו נמצאים באותה סירה.

אנחנו לא יכולים להסכים לפגיעה בחלשים כי אפשר לעשות את זה, אנחנו לא יכולים לקבל את הפרופורציות הנוכחיות של שכר ושל זכויות.

האנשים שמקבלים עכשיו את ההחלטות האלו איזה עתיד הם מבטיחים לילדים שלהם? צמיתים בעולם פיאודלי?

עמית הרפז

על רכבות, על אחריות, ועל עובדים.

2011-05-20T12:36:00.000-07:00

פורסם באתר במחשבה שניה

ביום חמישי המשטרה הכניסה למעצר נציגים של עובדי הרכבת כשהפגינו מול ביתו של אורי יוגב מי שהממשלה מייעדת להיות יו"ר הרכבת.

זה קרה ב-12 למאי, 139 שנים אחרי שחרורם ממעצר של נציגי עובדים שהפגינו כדי לקבל זכויות אדם עובד בטורנטו שבקנדה, בימים האפלים ההם כשזכויות האדם היו בספק.

עובדי הרכבת מכירים את ההיסטוריה הכלכלית של אורי יוגב, מי שקופץ כחגב מהשירות הממשלתי למגזר הפרטי וחזרה, תוך שהוא מכלה כארבה כל חברה ממשלתית שנמצאת תחת אחריותו.

יוגב שלא הצליח להתעשר בשוק הפרטי כפי שקיווה, חוזר לשירות הממשלתי מפעם לפעם. לדיראון תיזכר הצטרפותו לסילבן שלום ונתניהו בממשלת שרון כשהיה מיוצרי התוכנית הכלכלית 2002-2003.

תכנית שהורידה מתחת קו העוני כמה מאות אלפי אזרחים ישראלים, העלתה את יוקר המחיה והביאה לא מעט רשויות מקומיות לפשיטת רגל.

עובדי הרכבת הגיבו בנחישות מול פעילותה האלימה של משטרת ישראל והשביתו את הרכבות. על הרציפים נותרו עומדים אזרחים שרצו רק לנסוע, חלקם עובדים סוציאליים מקופחים, חלקם רופאים בעיצומים. היו שם גם סטודנטים ששבתו לפני שנה בבקשה לשכר לימוד סביר, מורים שלחמו כאריות נגד משרדי האוצר והחינוך, ועובדי קבלן שלא מקבלים שכר מינימום. עמד שם הציבור הישראלי שבכל פעם מצליח לבחור ממשלה שמכה בו חזק יותר. ציבור שבמקום לגלות סולידריות מעדיף להלחם בקבוצות אוכלוסיה אחרות, דתיים, ערבים, מתנחלים, שמאלנים, אשכנזים, ספרדים, שמתאחדים כולם רק נגד השובתים התורנים.

שורשי הסכסוך ברכבת נעוצים בעצם בהצלחה, בשנת 1988 החליטה המדינה לצרף את הרכבת לרשות הנמלים, ההיגיון היה שלנמלים יש כסף והרכבת צריכה השקעה. כמנכ"ל לרכבת מונה אז יעקב שן צור, הוא ומחליפו בשנת 1994 אהוד הדר היו עובדי רכבת בעלי ניסיון והם הובילו שינוי משמעותי. ראשית שינו את הקונספציה, באותם ימים רווחה דעה שכולם רוצים לנסוע ברכב פרטי ולרכבת אין עתיד. הם חשבו אחרת ובכדי להוכיח את צדקתם, הגדילו את תדירות הרכבות (מבלי לחדש ולהוסיף עובדים וציוד). בתוך שנים מספר הפכה הרכבת ממוביל חיילים ואטרקציה לילדים, לגורם משמעותי מאוד בתחום התחבורה הציבורית. עם ההצלחה הגיעו תקציבים, קרונות בני עשרות שנים הוחלפו ואפילו קטרים.

כשהרכבת נהייתה אופנתית הפכו תפקידי ניהול לג'ובים ומקורבי השלטון שלחו ידיים, לפעמים המינויים היו טובים ולפעמים רק פוליטיים. תפקידים בהנהלת הרכבת עברו ידיים לפי תוצאות הבחירות. ג'ובים זה אמנם דבר שמקורבים אוהבים אבל כסף הם אוהבים אפילו יותר, כשתקציבי הרכבת הגיעו למיליארדים, מכרזי הרכבת הפכו מטרה. תוכנית ההצטיידות החדשה של רכבת ישראל נערכה בהשתתפותו הפעילה של אורי יוגב, מדובר בכמה מיליארדי דולרים ומעניין לראות את קשריו האישיים עם זוכים במכרזים.

ניהול הרכבת הופקד בידי אנשי מפלגות השלטון למיניהן, לפעמים היה טוב ולעיתים גרוע, אבל מאמצע שנות ה-90 הייתה בפני המנהלים מטרה חדשה – הפרטה. שיטת ההפרטה בישראל (וגם ברוסיה, בבריטניה, בגרמניה, בניו-זילנד...) מובנית ומסודרת, ראשית פוגעים בשירות והופכים אותו בעייתי, בכדי שהציבור ימאס בו. שנית משקיעים הרבה כסף כדי להפוך את השירות לבעל ערך כספי ולבסוף מוכרים אותו בהפסד גדול לבעל הון ידידותי. לדוגמא מספנות ישראל בנמל הקישון : הופרטו בשנת 1995 בעבור 40.5 מליון ₪ בכדי שהנמל יקנה השקיעה המדינה 668 מליון ₪, בשנת 2004 העריכו את שוויו ב- 400 מליון ₪ (שאלה: כמה כסף נתנה המדינה לאוליגרכים ש"קנו" את הנמל?).

סיפור נמל הקישון זהה לסיפורי כל ההפרטות בישראל אבל יש לו קשר מיוחד לסיפור הרכבת כי אורי יוגב היו"ר והמפרק המיועד של הרכבת, עמד מאחורי הפרטת נמלי חיפה ואשדוד ובמקרה נמל הקישון ראה איך אפשר להעביר הרבה כסף ציבורי למעט אנשים.

רגע מזמנכם על שחיתות במגזר הממשלתי: אנחנו (הציבור) רוצים מגזר ממשלתי שמתנהל ביושר וביעילות כאשר מטרת העל שלו היא טובת הציבור, על הדרישות האלו אנחנו מוותרים כשזה מגיע למגזר העסקי. העסקת קרובים - במגזר העסקי זה הטבע, בממשלתי זאת שחיתות. שוחד - בממשלתי זה פשע, בעסקי זה קידום מכירות. רישום כוזב במסמכי תאגיד - בממשלתי זה פשע, בפרטי זאת חשבונאות יצירתית. דו"ח שנתי שגוי בממשלתי זה פשע בפרטי זה רק תכנון מס.

הרבה אנשים מתלוננים על המגזר הממשלתי אבל יותר מכולם מתלוננים פקידים בכירים במשרד האוצר שמבקשים בסך הכל להפריט אותו. אנחנו רואים פעם נוספת כי אכן חכמים מאוד היו חז"ל באמרם: " הפוסל במומו פוסל" ואין כמו יכולתו של מושחת לזהות שחיתות.

לפני מספר חדשים הודיע שר התחבורה ישראל כץ כי מצב התחבורה בגוש דן הוא מחדל כמו מלחמת לבנון II. זה די מגוחך לשמוע שר תחבורה מתלונן על מצב התחבורה כאילו זה לא התחום שהוא אחראי עליו אבל בישראל זה מצב מקובל. אצלנו השרים חושבים שתפקידם לפרש את המציאות לא לעצב אותה. אותו שר נהיה עכשיו מומחה לבטיחות רכבות, לדבריו העובדים מתנגדים להתקנת אמצעי בטיחות. על פי ישראל כץ צריך לעקוב אחרי העובדים באמצעות מצלמות וג'י.פי.אס. במקום להתקין ברכבת מערכות בקרה ובטיחות שיזהירו מפני תאונות, במקום לקנות קרונות שעומדים בתקן האירופי, הוא מנסה להיות אח הגדול.

יו"ר עובדי הרכבת גילה אדרעי יודעת ומכירה את הדברים שאורי יוגב יודע אבל היא הרבה פחות צינית. היא מכירה את הרכבת ואת הבטיחות שלה הרבה יותר מישראל כץ והיא גם דואגת להגביר אותה לא רק לדבר. יוגב רצה לקבל ועד עובדים שדואג רק לעצמו, ועד שחשוב לו להגדיל את השכר, ועד שרוצה רק לצאת בשקט לפנסיה. אבל ועד עובדי הרכבת רוצה שהרכבת תמשיך לתפקד, תמשיך לתת שירות ולהתפתח, תמשיך לפרנס גם את עובדי דור ב' בכבוד. למרות שזה לא תפקיד העובדים, היום הם הדבר היחיד שעומד בייננו לבין רכבת מופרטת ומפורקת כמו הרכבת המופרטת בבריטניה ובמקומות אחרים. גילה אדרעי היא הסיכוי שלנו לתחבורה ציבורית טובה ואמינה, כי גם כאן לא נוכל לסמוך על הממשלה.

שמחון בלי שמחה

2011-05-17T12:27:00.000-07:00

כששלום שמחון מונה לשר חקלאות ע"י ממשלת אולמרט פרצה אנחת רווחה בין החקלאים מקיבוץ איילות עד מטולה. זה לא שהייתה בהם אופטימיות כי כבר שנים הם רואים בעצמם זן שנדון לכליה, אלה מין אנחת רווחה על לכתו של ישראל כץ. חשוב להבין שכץ לא היה שר חקלאות גרוע במיוחד אבל דרכו האלימה והצעקנית שרתה עליהם כמו ענן ערפיח מעיק ומדכא.

שלום שמחון לא הביא איתו בשורות רק התנהלות אנושית שפויה, ומדיניות חקלאית נכנעת.

החקלאות הישראלית הקלאסית התאפיינה במשקים קטנים ואינטנסיביים (מושבים) ומשקים בינוניים מתועשים (קיבוצים) לא היו כאן משקים גדולים וחברות ענק.

הביזור של העוצמה החקלאית והעובדה שהשיווק (קאורפרטיב תנובה) שירת את היצרן, יצרו משק תוסס ומפותח מאוד. לאורך הרבה שנים היה ניהול המשק החקלאי בידי שרי חקלאות עתירי הישגים והחקלאות הישראלית הייתה בין המפותחות בעולם. סוף תור הזהב שלה הגיע עם מינויו של אריק שרון שר חקלאות בשנת 1977. תוך שנים מעטות פורקו מנגנוני הניהול, הפיקוח, הפיתוח והשיווק ומספר החקלאים ירד במהירות (היום פחות מ- 2% מהאוכלוסיה).

שמחון כשר חקלאות קיבל את המדיניות הניאו-ליברלית כעובדה בלתי ניתנת לשינוי וניסה לשפר את מצב החקלאים ע"י גמישות מרבית. הוא ניסה למצוא לחקלאים פרנסות כמו אטרקציות לתיירים, צימרים, ועוד תעסוקות חליפיות. בתחום הלול הוביל שינוי שכלל הוצאת לולים מתחומי הישוב אל מתחמים רחוקים ובניית קומפלקסים גדולים. לצורך הפרויקט הזה עזר באיתור שטחים פתוחים ושינוי היעוד שלהם. מצוקת המים של השנים האחרונות העלתה חשש גדול מפני ייקור המים לחקלאות עד כדי חיסול סוגי גידול רבים. הוא פעל למען עלית מחיר המים במגזר העירוני והטלת קנס המים. במקום לגייס את הציבור הכללי למציאת פתרונות, במקום להבין כי כולנו חיים באותה מדינה, הוא בחר לפגוע בו.

שנותיו של שמחון במשרד החקלאות מאז עליית ממשלת נתניהו לשלטון לא הביאו לו שמחה רבה ונראה היה כי התפקיד שחק אותו, אולי לכן ניסה לפרוש אל כסא יו"ר הקק"ל.

מעשיו של שמחון במשרד החקלאות בעיתיים מההיבט החברתי והסביבתי. הכניעה לסדר היום הניאו-ליברלי נתנה לגיטימציה לרעיון פסול, ומנעה אפשרות ל בלימת ההתדרדרות של המשק החקלאי.

הכנסת תחומי תעסוקה נוספים לתוך המשק החקלאי שינתה את אופיו הכפרי חקלאי (ריח הזבל כבר לא ניחוח חציר), יצרה קונפליקטים מיותרים בתוך קהילות קטנות, וגרמה לבינוי מסיבי בישובים.

תפיסת שטחים פתוחים במרחק מהישובים (לא צמוד דופן), סלילת דרכים ובינוי, מהווים פצע מכוער בנופי הגליל (אלו שצריך לשמור עליהם "בשביל" התיירים).

השינוי בגידול תרנגולות כמו השינויים שקדמו לו בתחום הרפת, מביאים להגדלת הריכוזיות בענף ויצירת גרעינים שבעתיד יהפכו לחברות גדולות. כפי שאנחנו יודעים חברות גדולות מקטינות את המגוון והחדשנות, מגדילות את פערי השכר ומפרות את האיזון בין כוחו של הצרכן לכוחו של המשווק. החברות שמתפתחות היום בתחום החקלאות נשלטות בדרך כלל בידי תושבי מרכז הארץ ולשם זורמת רוב התמורה. אימוץ הפתרונות הניאו-ליברלים מנע גם התפתחות של משק חקלאי מודרני. המשק החקלאי המודרני שפונה בעולם המפותח לכיוון האיכות.

יעילות העבודה מאפשרת היום הספקה שופעת של תוצרת חקלאית איכותית ובריאה. במקום גידול מודרני של תרנגולות "חופש" הלולים הפכו מבני תעשיה ענקיים. במקום משקים קטנים משוכללים ואינטנסיביים עם תוצרת מופחתת רעלים, ריכוז שטחים בידי טייקוני קרקעות בודדים. במקום אימוץ שיטות של חקלאות בת קיימא מודרנית נוצר תיעוש.

(לזה נוספה עובדה שלא באשמתו - תנובה נמכרה ע"י רוב השותפים ומחיר הסרסור עלה).

במקום ששמחון ייזום סבסוד עובדים ישראליים ויצירת קאדר חדש של חקלאים, צעירים שיודעים כי מלפפון לא גדל ברשת שיווק, בוגרי צבא שיוכלו לחסוך לטיול או לימודים, ייבא פועלים זרים זולים.

האם שמחון היה יכול להביא בשורה חדשה לחקלאות הישראלית? האם היה יכול לפתח ניהול מרכזי יעיל? פיקוח מחמיר? מחקר מתקדם? שיווק משותף? אני לא יודע, אבל אני בטוח שהוא גם לא ניסה.

פורסם בעבודה שחורה

2011-04-11T04:51:00.000-07:00

על החרות ועל הכוח

בשבוע הראשון של אפריל הסתיימה שביתת העובדים הסוציאליים, זה היה סוף עגום. נכון שלשביתה הזאת היו כמה הישגים אבל המטרות הכי חשובות המטרות הכי צודקות נשארו רחוק מהישג יד.

א. הפסקת ההפרטה של שרותי הרווחה נדחתה לעתיד רחוק.

ב. השוואת התנאים בין עובדי המדינה לעובדי קבלן/עמותות גם היא נשארה בלתי מושגת.

העובדים הסוציאליים יצאו לשביתה משום שהם נמצאים בחזית האמיתית של ישראל. תפקידם לטפל במקום בו ישנם יותר נפגעים מאשר בתאונות דרכים, יותר נפגעים מאשר בשדה הקרב, יותר נפגעים מאשר בבתי חולים. המקום בו מדינת ישראל פוגעת בתושביה, המקום בו המדינה דורסת את החלשים. הם מטפלים בחיילים ששבו מהמלחמה פגועי הלם, באזרחים שמציאות חייהם נשברה על ידי טיל, בנק או קרן פנסיה. הם מתקנים במקום בו הרשויות האחרות קלקלו, מטפלים במי שאינם יכולים לדרוש את זכויותיהם הדמוקרטיות, אזרחיות, חברתיות, במי שאינם יודעים לעשות את זה.

כמו הרופאים שהחלו עכשיו במאבק גם העובדים הסוציאליים לא נאבקו רק בשביל עצמם ובשביל המשכורת שלהם, הם נאבקו גם על דמותה של החברה הישראלית.

הם ביקשו להפסיק את ההפרטה וההתנערות של המדינה מהאחריות שלה כלפי האזרחים.

הם ביקשו להוסיף כוח אדם משום שממשלת ישראל זורקת כל כך הרבה אנשים החוצה ממעגל החיים הסבירים. אנשים ומשפחות שרק מערכת הרווחה המיובשת מנסה להחזיק בחיים.

אבל המדינה לא מרשה להם לתקן את המערכת מרשה להם רק להיאבק על שכר.

ממשלת ישראל נכשלה בהבנת הנשמע כמו המלך אחאב בסיפור כרם נבות (מלאכים א' כ"א י"ט), היא מביאה בני אדם אל פי פחת ונוטשת גם את מי שמטפל בם.

בשבוע הזה בארצות הצפון מתחיל האביב, ואצלנו פרסמו את שכר הבכירים בחברות הציבוריות.

מסתבר שהטענה של האוצר "אין כסף" נכונה רק לעו"סים, כשיש כוח יש המון כסף.

קחו למשל את אלי יונס, פעם פקיד בכיר במשרד האוצר ועכשיו מנכ"ל בנק. השכר החודשי שלו מליון מאה תשעים ושנים אלף ₪ או בספרות 1,192,000 ₪ (תנסו לשנן, זה לא זכייה חד פעמית בפיס זה נכנס כל חודש לחשבון).

הבנק שמשלם לו את המשכורת הזאת מזרחי טפחות איננו בנק פרטי כפי שחלק מכם עלול לחשוב, הוא נסחר בבורסה וכספי הפנסיה של כולנו מושקעים בו.

במקום שהפנסיה שלנו תרוויח מרוויחים המנהלים ובעלי השליטה. רווחי הבנק בשנה שעברה לאחר שניקו את המשכורת "ההוגנת" (42,5 מליון ₪) של יונס ורעיו היו 804 מליון ₪.

מסתבר שאם רוצים להרוויח צריך למצוא מנהל חזק, חופשי ממורא הממשלה ומוסדות הפיקוח, כזה שלא ייתן לפקח על השכר שלו ועל הרווח של בעלי השליטה.

עשיתי תרגיל מעניין חיברתי את שכר שמונת הבכירים של הבנק וחילקתי אותו (תיאורטית) לעובדים הסוציאליים זה יוצא 237 ₪ לחודש, כמעט כמו התוספת שהם קיבלו אחרי השביתה.

תגידו מנהל בנק שווה יותר כסף מעובד סוציאלי, כמה יותר? פי 2? פי 4? איך הגיעו לפי 170?

אילן לוין הממונה על השכר במשרד האוצר ייצא בעתיד לשוק הפרטי "לעשות לביתו", נראה לכם שהוא ילך להיות עובד סוציאלי? מה למה שייתקן את שקלקל?

עדיף ללכת על ניהול בנק זה יכול להיות ג'וב נחמד, וגם המשכורת לא רעה, אין כאן שאלה של מי שווה יותר יש כאן מצב של מי שחזק ויכול לקחת.

כשהמדינה הייתה עדיין אחראית על תושביה היו כספי הפנסיה מובטחים באגרות מדינה. אבל ב 2003 הגיע שר אוצר בשם נתניהו ומנכ"ל אוצר בשם יוסי בכר והם החליטו על "רפורמה" - להזרים את כספי הפנסיה לקזינו בורסה, מי הרוויח? בשנת 2010 היה שכרו השנתי של בכר 10,700,000 ₪!

בנק ישראל החליט לבדוק אם יש קשר בין השכר של מנהל בחברה ציבורית לבין רווחי החברה, הוא גילה שאין. אני שמח שהם הוציאו קצת כסף על מחקר ופרנסו כמה סטודנטים אבל אם היו בודקים בעולם היו מגלים שככה זה, השכר תלוי בכוח לא בכישרון.

אז שיהיה לנו חג חרות נהדר וכוח לתקן את המדינה שלנו, חג שמח.

2011-03-26T11:18:00.000-07:00

מי יבנה יבנה בית *

פורסם בעבודה שחורה

אין הסכמה כללית שישראל היא מדינה מפותחת, אבל בטוח שהיא אחת מקבוצת מדינות ה- OECD ובקבוצה הזאת ישראל נחשבת בעלת שיעור ריבוי טבעי גבוה.

כמו שניתן לראות בתרשים 1, ההורים של הילדים שנולדים כאן מתקשים בשלוש השנים האחרונות למצוא בית. האינפלציה במחירי הבתים (אינפלציה = יכולת קניה יורדת של הכסף) מגיעה לשיאים והזכות הבסיסית למגורים נפגעת.

תרשים 1: מתוך פרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2010

המצב הזה מדאיג מאוד ואף מחמיר עם הודעתו של ראש הממשלה כי הוא יטפל בנושא בעזרת הקמת ועדות מיוחדות "סופר טנקר לבירוקרטיה" , לצערנו יש לנו ניסיון עם הפתרונות של נתניהו.

כשבאים לפתור בעיה צריך לבדוק מה גרם להיווצרותה. כפי שאנחנו רואים בתרשים 2. היצע הדירות משתנה לאורך השנים והקשר למחיר בתרשים 1 קלוש. אם המחיר איננו בעיה של מחסור בדירות יש להניח שמחירן עולה ויורד מסיבות אחרות.

תרשים 2. היצע דירות שנסתיימה בנייתן והגידול במספר משקי הבית מתוך פרסום של הלמ"ס ינואר 2010

סביר להניח שיוצרי האינפלציה בדיור מרוויחים ממנה, לכן נתחיל בבדיקה מי הם.

ראשית חברות הבניה, הרווח שלהן הוא אחוז ממחיר המכירה ולכן כשהמחירים עולים הן מרוויחות יותר, מצד שני ישנו סיכון שהדירות לא ימכרו והחברות יצטרכו לשלם על המימון הבנקאי אחוז גדול יותר ממה שתכננו.

שנית הבנקים, הם מרוויחים כי חברות הבניה משלמות להם ריבית עבור המימון ומשום שערך הנכסים של הבנק עולה. כאשר בנק מלווה כסף לחברת בניה הוא משעבד את הנכס/בית לטובתו, אם ערך הנכס עלה הבנק יכול להראות יותר רווח במאזן השנתי. כאשר ערך הנכסים של הבנק עולה הוא יכול גם להלוות יותר כסף ולקבל עליו ריבית (הון הוא אמצעי הייצור של הבנק), אם הכסף/אשראי משמש לקניית בתים הבנק מרוויח גם מצד הקונה וגם מצד המוכר.

שלישית מהמרי הבורסה/מטבעות/קומודיטיס, מדובר בקבוצה הכי עשירה בשוק שמעבירה את ההימורים שלה מנושא לנושא. עם נפילת הבורסות בעולם היא מעבירה את ההימורים לתחומים אחרים כנראה שבשלושת השנים האחרונות לנדל"ן.

רביעית בעלי הקרקע המיועדת לבניה, במקרה שלנו מרבית הקרקע נמצאת בידי מדינת ישראל שהחליטה לפני כ- 15 שנים למכור אותה בשיטה שתבטיח מחיר מקסימאלי (בניגוד להבטחות הממשלה).

חמישית בישראל יש אנשים שתומכים בפיתוח ההתיישבות היהודית בשטחים הכבושים, כאשר מחירי הדיור בישראל הופכים בלתי אפשריים והם נתונים כאילו לגחמת השוק החופשי, קל וזול ללכת לגור בשטחים. בשטחים הבניה נמצאת בשליטה מוחלטת של המדינה והיא קובעת את המחיר, ברור שכאשר האינטרס הוא מלחמה דמוגרפית מול הערבים המחירים יורדים.

איך ניתן לפתור את בעיית הדיור בישראל? לא סתם הצמדתי לטור הזה את שירו של לוין קיפניס, שיר מהימים בהם הישראלים לא חיכו למשיח שיפתור להם בעיות.

מדינת ישראל צריכה לבנות דיור לכל, דיור בר השגה לבעלי יכולת ודיור ציבורי להשכרה למי שאין לו. כפי שקבע ז'בוטינסקי: על מדינה לספק חמישה מ"מ "מזון, מעון, מלבוש, מורה, מרפא."

בכל העולם שאנחנו שואפים להידמות אליו מניו-יורק ועד קופנהגן, בכל מדינות ה- OECD עושים בדיוק כך אז יאללה לעבודה.

*מי יבנה בית

מילים: לוין קיפניס

לחן: נחום נרדי

מי יבנה יבנה בית בתל אביב?
מי יבנה יבנה בית בתל אביב?
אנחנו החלוצים
נבנה את תל אביב
הבו חומר ולבנים
ובנה את תל אביב

מי יזרע יזרע שדה בתל חי?
מי יזרע יזרע שדה בתל חי?
אנחנו החלוצים
נזרע את תל חי
הבו לנו זרעונים
ונזרע את תל חי.

מי ישתול ישתול פרדס ברחובות?
מי ישתול ישתול פרדס ברחובות?
אנחנו החלוצים
נשתול ברחובות
הבו לנו שתילים
ונשתול את רחובות.

2011-03-16T12:57:00.000-07:00

Teapot combines two wonderful things tea and פוֹט

2011-03-16T09:37:00.000-07:00

חופשי גם לטבוע

פורסם לראשונה באתר "במחשבה שניה"

ניאו-ליברליזם היא מצד אחד תיאוריה פוליטית חברתית שחותרת חזרה אל הנוסטלגיה הבראשיתית של המודרניזם. געגועים למאבק של תושבי הקולוניה הבריטית בצפון אמריקה והמהפכנים הצרפתים שבאו בעקבותיהם, לשחרור משלטון רודני.

ומצד שני זאת מעין חזרה אל הטבע הפרה מודרני, אל האנטי רציונאליות, אל הזמנים בהם הסברים מיתיים על אלים סיפקו תשובה לכל שאלה, הימים שהאדם לא שלט בגורלו.

הניאו-ליברליזם בגרסה הישראלית, מכיל גם כמות לא מבוטלת של התחמקות מאחריות וכיסוי עכוז טקסי.

הליברליזם הקדום שאף לשוויון מעמדי יחסי, ההמונים רצו חלק חומרי מהעולם הזה, רובם האמין גם בהבטחות העולם הבא אבל לא הסכים לדחות סיפוקים.

תהליך זה במאה ה- 18של חלוקת הון/רכוש הוליד את הכלכלה ההמונית היא הכלכלה המודרנית.

ההמונים משקיבלו חלק הצטרפו לגוף הצרכני, הם יצרו תנועה של מוצרים והון שהם תמצית הכלכלה. אם בתקופה הקודמת אדם מכר מעט יבול בסוף העונה וקנה את כל הדרוש לו בכסף שקיבל, בכלכלה המודרנית התהליך הזה חזר על עצמו מספר פעמים בשנה וכך הגדיל את שווי השוק עשרות מונים.

התנועה אל עבר הליברליזם יצרה תנועה נגדית וכפי שקורה בפיסיקה בסיסית, נוצר שיווי משקל דינאמי כאשר פעם הליברליזם למעלה ופעם הפיאודליזם למעלה.

הוגי הדעות של הזמן ההוא ראו את היווצרות הכלכלה ובניסיון למצוא הסבר לתופעה פותחה התיאוריה הכלכלית הליברלית – קלאסית.

פאוזה מתודית: מין האדם לא נולד בוול סטריט, הוא נולד בשקע האפריקני סורי ובסוואנה שמשתרעת לאורכו. כאן חי האדם ומוחו התעצב, כאן למד הזכר לצוד והנקבה לספק את כל הצרכים הגשמיים של הבית. כאן שרדה מי שרגליה על קרקע המציאות, כאן שרד מי שידע לספר סיפורים מעניינים על יד המדורה.

במציאות ההיא שרד גם מי שהסיק מסקנות גורפות על סמך עדויות קלושות, רק הוא שראה בכל חתיכת מקל נחש, רק מי שדמיין בכל פונפון, זנב אריה, נשאר בחיים.

כשאנחנו מנתחים את התפתחות החשיבה האנושית ובתוכה את המודלים הכלכליים עלינו לזכור כי אנשי מדעי החברה שחיפשו מודל מייצג לכלכלה הזאת שצמחה לפני עיניהם היו זכרים-ציידים לשעבר. הפילוסוף כלכלן אדם סמית בחר במודל מסורתי וכשנתקל במקרים המסובכים בחר בכוח עליון כסיבה. מובן שלא יכול היה לקרוא לזה אלוהים כאבותיו לכן בחר ב - laissez-faire ("יד נעלמה") או בתרגום טוב יותר "הניחו (לטבע) לעשות".

בן תקופתו תומס מלטוס הסתכל על חברת האדם בהקשר אקולוגי, הוא אמר שמספר בני האדם גדל עם הספקת המזון, כאשר כמות המזון אינה מספיקה בני האדם מתים, עם מותם עולה כמות המזון וכך הלאה...

שניהם טעו, האדם החופשי - המודרני מצא פתרונות טכניים לכל הבעיות שחזו, הוא פיתח טכנולוגיות שהגדילו את יעילות עבודתו בטור גיאומטרי. בארה"ב חלוצת המהפכה הטכנולוגית מספר העובדים בחקלאות/ייצור מזון ירד מכמעט 100% עם הקמתה, ל- 70% עם חגיגות 100 שנות עצמאות, ועד 2% בלבד עם חלוף מאה נוספת.

אבל לא הייתה כאן התפתחות ליניארית, המאבק בין ההשקפות הפיאודלית/אוליגרכית והליברלית ידע עליות ומורדות, וארה"ב המשיכה להיות נותנת הטון בשינויים האלו.

שיאים כלכליים פיאודליים הסתיימו בדרך כלל במשברים שנמשכו תקופות קצרות, עד המשבר הגדול בשנת 1929 משבר שהסתיים במלחמה הכי קשה בהיסטוריה WWII.

עם תום המלחמה הובילה ארה"ב הסכמים בין לאומיים שהבטיחו חתירה לשוויון פנימי (בתוך מדינות) ובין לאומי במטרה למנוע משברים ומלחמות עתידיות. ההסכמים האלו עמדו מול התקפות פיאודליות במשך 27 שנים. הם בוטלו לבסוף בידי ארה"ב בינואר 1973, הפעם המשבר הגיע מהר, עם תום השנה ההיא היה העולם שקוע עד צוואר באינפלציה ואבטלה.

המשבר הזה של שנות ה- 70 בישר את הסרת הלוט מעל התקופה הניאו-ליברלית. מולידיו היו יהודי משכיל ובעל חוש הומור בשם מילטון פרידמן וקבוצת כלכלנים מהפקולטה לכלכלה בשיקגו פקולטה שהוקמה ע"י המיליארדר רוקפלר. מתוך הכרות עם דרכי החשיבה האנושית ידע פרידמן כי עליו לבסס את התיאוריה הזאת על רגשות ואמונה לכן השכיל לקרוא לה בניו-ספיק חופשית/ליברלית/קלאסית (יעני זאב בעור טלה).

הוא צדק, המשברים שבאו עם יישום התיאוריה חיזקו אותה כפי שמוות של רבנים מחזק לפעמים את המאמינים. מה שקוראין היום ניאו-ליברליזם הוא בעצם גלגול עכשווי של פיאודליזם ואת מעמדו האיתן הוא חייב לתדמית הליברלית שלו ולביסוס של תיאוריות מעגליות (תיאוריות שנשענות זו על זאת ללא ביסוס מחקרי או מעשי). ההשפעה של החשיבה הניאו-ליברלית מקיפה את כל תחומי החיים. הוא מקיף קריאה בקלפים (תחום שמשגשג בתקופות כאלו) ועד פיתוח מודלים מתמטיים מורכבים מאוד שלא מצליחים לחזות את מזג האוויר.

כישלונם המעשי של כלכלנים ניאו ליברליים חיזק אצלם גם את האמונה בכוח עליון וגם את הפטליזם. בהשלכה ניתן להשוות את המדיניות הכלכלית עליה הם ממליצים לשיטה הישנה של לימוד שחיה "זורקים את התינוק לבריכה והולכים בלי להביט אחור".

2011-02-17T00:25:00.000-08:00

רוח קדים

"גם אם יפול משטר מוברק, המצרים קשי היום לא ישתחררו מהרודן האמיתי, הקפיטליזם הגלובלי,

שמחייב אותם לעבוד שעות ארוכות בשביל משכורת זעומה." בני ציפר הארץ 4-02-11

ההמונים המצרים שצעדו בשבועות האחרונים ברחובות חיפשו תקווה, רווחה כלכלית, ויותר זכויות אדם.

בשנות ה-50 לאחר התמוטטות הכוחות הקולוניאליסטים והכרזת עצמאות עברו מצריים ורוב העולם הערבי מהפכה חברתית. במצריים המלך גורש וחבורה צעירה החלה לנהל את המדינה, הם הבטיחו דאגה לאדם והקטנת פערים כלכליים.

הם הבטיחו יותר חינוך יותר רפואה, יותר מודרניות יותר זכויות אדם, והם קיימו.

הייתה אז רוח גבית מהעולם, עולם שאחרי מלחמת העולם ה-II. כי באותה תקופה שלטה גישה עולמית של דאגה לחלש והקטנת פערים כלכליים. העולם פחד מהמלחמה וניסה למנוע סכסוכים שעלולים להתפתח ולגרור את העולם למלחמות חדשות.

הפחד נחלש ואחרי 25 שנים בשנות ה- 70 הדאגה לשלום ורווחה עולמית החלה לפנות מקום לאופנה האינדיבידואלית. השאיפה של השכבות הגבוהות לחיי לוקסוס יצרה מערכת שדאגה לחזק ליפה ולעשיר. הפערים שצומצמו גדלו מחדש, גידול כזה הוא תהליך שמאיץ את עצמו.

ככל שהפער גדל והעשיר מתרחק מהעני, הוא יודע פחות ורואה פחות כיצד חיים בסביבתו.

ככל שהוא מתעשר הוא משתכנע שמגיע לו ולאחרים לא, הוא משתכנע שההצלחה שלו היא עניין של כשרון מיוחד. התהליכים האלו עברו על החברה הערבית ברוב המדינות שסביבנו.

מבחינת הסחר הם נפתחו לעולם, אבל פערי ההכנסה בין רוב העם הערבי לאזרחי העולם המודרני שבמדינות המפותחות גדלו, והתקווה לרווחה וסגירת פערים נגמרה.

עם השינוי במדיניות החברתית כלכלית גדל מאוד מספר החברות והשירותים המופרטים, ובטענה שהמדינה איננה מספיק יעילה הועברו נכסיה לידי מקורבים.

פוליטיקאים ופקידים בכירים הצליחו לצבור הון ניכר שמקורו לא ברור ויש סיבה לחשוב שההון הזה נצבר באופן לא מוסרי.

צעדי הפתיחה של השוק המקומי אל העולם הביאו השקעות בינלאומיות, אבל המשקיעים האלו עשו זאת בכדי להרוויח ואת הרווח לקחו איתם. המודרניזציה הביאה שיטות ומכונות אוטומטיות שהחליפו עובדים פשוטים והפכו רבים לחסרי עבודה.

בתחילת התהליך כשהתקווה הייתה גדולה ונראה סיכוי לסגור פערים כלכליים וטכנולוגיים השקיעו הממשלות יותר ויותר כסף בחינוך, אבל עם הזמן שכחו את תפקידן והזניחו את אחריותן.

מתוך תקווה לפרנסה טובה יותר פנו רבים בציבור להשכלה גבוהה באוניברסיטאות אבל כשגמרו, למדו שאין פרנסה ואין עבודה. ההשכלה שהפכה יקרה יותר וקשה יותר להשגה לא מילאה את הציפיות שתלו בה.

במזרח הקרוב הכירו את סיסמאות המהפכה הצרפתית – "חופש שוויון ואחווה" ויחסו חשיבות רבה לשוויון ולאחווה, אבל משום שהיסטורית לא הכירו רודנות בסגנון אירופי, לא יחסו לחופש את החשיבות שמייחסים לו בדמוקרטיות המערביות.

מצד שני נוצר מצב בו הופר הבסיס המוסלמי של שוויון וצדק כלכלי. הפערים הפנימיים גדלו יד ביד עם הפערים בין העולם הערבי לעולם המערבי, ומזה נפגעו הכבוד הלאומי והתרבותי.

הקבוצות החילוניות סוציאליסטיות שהיו בממשלות הסתאבו והפסיקו למלא את שליחותן, השילטון שהפך עם השנים לפחות פופולארי היה צריך להשתמש בכוח רב.

לתוך הריק הזה החלו בשנות ה – 80 להיכנס קבוצות דתיות חברתיות, קבוצות שהבטיחו עזרה לעניים צדק ופיתוח. הקבוצות האלו הפכו ממיעוט קטן בתחילת התקופה המודרנית ליותר פופולריות וחזקות. הייאוש מהרעיון המודרני של שליטה בגורל האדם, גורם בכל העולם לגידול במספר המאמינים. בארצות המזרח התיכון הטוטליטריות, הוא גורם למיליונים לצאת לרחוב ולהחליף ממשלות.

בארצות דמוקרטיות כמו ישראל וטורקיה ישנם אמצעים חוקיים ובהן הייאוש גורם לעליה בפופולאריות של מפלגות שיש להן מונופול על האמת.

קישורים:

גידול באבטלה המצרית

http://www.reuters.com/article/2009/05/16/us-wef-egypt-unemployment-idUSTRE54F1AZ20090516

נתונים על החינוך במצריים

http://www.childinfo.org/files/MENA_Egypt.pdf

על אירגוני עובדים וכוחות סוציאליסטים
http://www.merip.org/mero/mero050907.html

השפעת החינוך על שוויון בטורקיה

http://www.ijf.hr/eng/FTP/2008/3/duman.pdf

הכנסה לנפש לפי מדינה

http://www.success-and-culture.net/articles/percapitaincome.shtml

על התפתחויות מודרניות בחברה הערבית

http://www.kivunim.org.il/article.asp?id=193

כלכלות העולם המפותח לעומת העולם המתפתח

http://www.economics.ox.ac.uk/members/robert.allen/Papers/firstlook.pdf

להחזיר לנו את המדינה

2011-02-08T11:58:00.000-08:00

מי שעוקב אחרי מאבקים חברתיים סביבתיים בשנים האחרונות רואה כיצד האוליגרכיה מתעצמת וההמונים נמעכים.
הציונות הצליחה להביא את העם היהודי לארץ ישראל, עכשיו הזמן להחזיר את הארץ לעם.
הדרך היא במאבק עקשני ראו מקרי שדה בריר, חוף פלמ"חים, עמק ססגון, עמק הצבאים, בשביל עדולם, ועוד.

על חדשות גז ודמוקרטיה

2011-01-20T00:17:00.000-08:00

ישראל נמצאת כנראה בין יצרני החדשות הכי אינטנסיביים בעולם לכן תשומת הלב שלנו מתפזרת על נושאים רבים ולפעמים אנחנו מחמיצים דברים חשובים.

אחרת אני לא יכול להסביר איך נושא חלוקת ההכנסות מתגליות הגז בים התיכון לא נמצא כל הזמן בראש החדשות.

נכון שליברמן מתגעגע למשטר טוטליטארי ועושה פרובוקציות, ונכון שהעובדים ברבים מענפי המשק שובתים כי מצבם הכלכלי מתדרדר. גם לבנון ומלחמותיה הפנימיות מדאיגה, ובעולם יש חדשות כי אוסטרליה טובעת, וכאן הקימו ועדה לרעידות אדמה ומשדרים לנו תשדירי הפחדה.

גם החורף בחדשות כי הוא כזה שחון וחם, ובברזיל וסרילנקה הגשמים הם בעצם שיטפונות שקוברים אנשים וישובים, וישנם חילופי דברים רעשניים עם הטורקים, והעולם מכיר בפלשתין, ויש מתנחלים ואבנים עפות ורבנים קשקשנים והמון שנאה וגזענות.

אפילו אהוד (אני לא אשם) ברק הרגיש מוזנח ונשכח וייצר חדשה (טובה).

אבל מה עם הגז? הרי שנים רבות כל כך קינאנו בשכנים, כל כך הרבה זמן אמרנו, התפללנו: "אם רק היה לנו נפט", והנה זה כאן וזה לא תופס את תשומת הלב הציבורית.

הרי תגליות הגז אם רק ינוהלו נכון ואם קברניטי הכלכלה ילמדו קצת מנורבגיה ....

רק ברוני הגז החדשים לא שוקטים ולא שותקים, הם רצים לכל מיקרופון ובוכים בכי תנינים, שוכרים משרדי לובי יחסי ציבור ופרסומות יותר מאשר במערכת בחירות.

אולי אנחנו לא מדברים על זה כי אנחנו כל כך התעשרנו?, הרי ראש הממשלה ושר האוצר ונגיד הבנק כולם מספרים לנו שהמשק צמח יותר מכל מדינות המערב. נכון שבכללי ובכלכלי אירופה מתעשרת ומתרחקת מאיתנו, נכון שסין והודו מתעשרות ומתקרבות.

אבל אם מספר העניים עולה, והצמיחה שאוהבים להתגאות בה נוגעת רק באלפיון העליון אז איך זה שאנחנו לא יוצאים לרחובות לדרוש את חלקנו באוצרות הטבע שלנו? למה אנחנו משאירים גם את זה לאלפיון?

והשאלה הכי גדולה איך אנחנו לא קמים על מי שקם לכלות את הדמוקרטיה שלנו? איך אנחנו שותקים כשמתקיפים את הנבחרים שלנו? אני מתכוון לאלו האמיצים שנלחמים עבורנו.

כמה חברי כנסת או פקידי ממשלה יסכימו להלחם בשביל הציבור בפעם הבאה, אם עכשיו אנחנו יושבים בשקט שותקים להתקפות ולא נותנים גיבוי למי שנלחם עבורנו?

הויכוח הגדול שיש כאן הוא למי הזכות להחליט מה קורה בישראל להון או להמונים, ופחות על אחוזי התמלוגים.

אנחנו שותקים כאשר נפתחת התקפה אישית ותקשורתית נגד זכותנו על משאבי הטבע שלנו. אבל כשיש ויכוח על גבול הצפון/גדה/רצועה, אם יעבור מטר לכאן או מטר לשם כולנו צועקים ומפגינים ונואמים למרות שמדובר מקסימום בעץ אחד ושני שיחים.

כשלוקחים לנו גז או פוספט, או אשלג אסור לנו לישון, זה חלק מהעתיד שלנו וצריך לצעוק בקול גדול: עד כאן!

להצטרפות למאבק:

http://www.israel-restart.com/

ראש-פנה אתר שחזור מושבת ראשונים

2011-01-20T00:13:00.000-08:00

אתר שיחזור מושבת ראשונים (מה שכולנו מכירים כ"אתר השחזור") היה תמיד מקום של ויכוח בין גישת הפיתוח לגישת השימור. בחודשים האחרונים הויכוח הזה התפתח לגיוס חברים מסיבי ויש סיכוי שבעוד מספר חודשים העמותה תגיע לשיא מספר החברים.

התומכים בפיתוח מאמינים שצריך להשקיע הון בבינוי פיסי כמו מבואה בוואדי ומלון יוקרתי על יד מלון אלתר שוורץ. הם חושבים שהשקעה כזאת תביא יותר מבקרים, יותר פעילות ויותר כסף לאתר ולמושבה. לדעתם האתר הוא חלק מתשתית התיירות של ראש-פנה והנושא ההיסטורי עם כל חשיבותו לא עומד בזכות עצמו.

המשמרים רוצים לשחזר את האתר כפי שהיה לפני מאה ומשהו שנים, לדעתם חשיבותו ההיסטורית של האתר עומדת בפני עצמה.

בתווך ישנם כמובן כאלו שחושבים שיש מה לפתח ויש מה לשמר והם תומכים בחלק מהיוזמות של המפתחים ובחלק מהעמדות של המשמרים.

אני חושב שהעובדה שהויכוח מביא לעמותה כל כך הרבה חברים חדשים מבורכת. אני אשמח אם כל תושבי ראש-פנה יהיו חברים פעילים באתר שהוא הבסיס שלנו, השורש ממנו יצא היישוב הזה. אני מברך גם כאשר אנשים שאינם גרים בראש-פנה מצטרפים ומביעים אכפתיות, חשוב לזכור כי האתר הוא אתר לאומי ושייך לכל תושבי ישראל.

באופן אישי מקומי עם המשמרים, אני רואה באתר פיקדון מקודמינו שעלינו להעביר ללא פגע לדורות הבאים. אני חושב שמלון אלתר שוורץ צריך להיות משוחזר, לדעתי מי שמנסה לבנות על ידו מלון יוקרתי מנצל את היוקרה של המקום ולא מביא יוקרה.

אני חושב כפי שכבר כתבתי שאין צורך במבואה בוואדי ואפשר במקום זה לדאוג לרכבת גלגלים מהאזור המסחרי שתביא מבקרים לאתר בחגים ותספק תחבורה ציבורית בתוך ראש-פנה בימי חול.

לדעתי מיסחור של האתר יגרום לכך שהתושבים שגרים בו כבר שנים יסבלו מעבר לגבול הסביר.

כשאני מסתכל על השיפוץ שעשו לנגרות בבית הכנסת העתיק אני נחרד. כשאני רואה באיזה חוסר מקצועיות החליפו לו את הגג, איך קונסטרוקציית עץ מעולה שהחזיקה יותר ממאה פינתה מקום לקונסטרוקציה מודרנית זולה אני אַבֶל.

אני זוכר כיצד השקיעו הון בפיתוח המקווה מתחת בית הכנסת במקום לשמר את המקום כפי שהיה, ואני מתכוון לעשות מה שביכולתי כדי למנוע מעשים כאלו בעתיד.

בשבוע האחרון פוזרו כאן מכתבים בנושאים ציבוריים והתחשבנות מי עשה והאם שתפו או לא את הציבור. בעוד שנתיים, או עשר, או עשרים, יבואו כל מיני לשעברים ולשעתידים ויגידו: אבל אני התכוונתי רק קומה, רק שתי קומות, רק 2.5 קומות..... עזבו אתכם מכל אלו.

אם אתם רוצים להשפיע על העתיד דרך שימור ההיסטוריה, אם חשוב לכם שילדי ילדכם ידעו מה היה כאן ואיך זה התחיל, הצטרפו גם אתם לעמותה ותביעו דעה.

2011-01-05T14:02:00.000-08:00

מים = חיים

פורסם במכללה החברתית ובדוגרינט

על סדר היום הציבורי עולה בימים אלו שאלת ההפרטה של הספקת המים, מהרשויות המקומיות לתאגידים עירוניים שבהמשך ימכרו ע"פ החוק לידים פרטיות.

השאלה עולה לא משום שזה צעד לא מוסרי אלא מפני שהתברר פעם נוספת, שהעברת נכסים ציבוריים בניהול נבחרי ציבור לתאגידים מכווני רווח בניהול אנשי מקצוע, מייקר את התוצאה.

כחסיד שיטת ההפרדה (בין נושאים שונים) אני משאיר את החשבונאות לחשבונאים ועובר לדברים היותר חשובים.

הזכות למים הוגדרה כזכות אדם בסיסית וחיונית לחיים ע"י האו"ם, חלק מהמדינות גם הוסיפו אותה לספר החוקים שלהן. במעשיהם אלו הכריזו האו"ם והמדינות כי מים אינם סחורה.

בשנת 2001 חוקקה הכנסת חוק שמפריט את הספקת המים לאזרחים. המשמעות החברתית של ההפרטה הזאת כפולה, ראשית הסרת האחריות מהמדינה להבטחת זכות אדם בסיסית. שנית זאת הסרת האחריות של המדינה לחייו של האדם (כי מים חיוניים לחיים) וכאן מדובר בצעד יותר חריף אפילו מנטישת האחריות לחופש הדיבור.

יש לזכור כי הפרטה דומה שבוצעה באנגליה ווילס לפני 20 שנים הביאה לניתוק הרבה אלפי משפחות שלא עלה בידן לשלם את מחיר המים.

האם יש לגבות מחיר "ריאלי" למים? אחת מהזכויות של חברה דמוקרטית היא להחליט מה סדר העדיפויות שלה. חברה יכולה להחליט כי ברצונה לטפח גינון או הגיינה ציבורית, מזרקות ליופי או מרחצאות לשיפור קשרי קהילה. זכותה של חברה אנושית להחליט שמחיר המים ירד וישקף את הסדר הזה. היא יכולה להחליט על כל תעריף שהוא ובלבד שהדבר נקבע באופן דמוקרטי ע"י נציגים נבחרים ולא ע"י ועדה מקצועית. כאשר ועדה מקצועית שוקלת מה יהיה מחיר המים היא עושה זאת על פי פרמטרים חשבונאיים שאינם משקפים את סולם הערכים של החברה.

חברה דמוקרטית יכולה גם להחליט על שימושי מים שאין אפשרות לקבוע להם מחיר, כמו הזרמה אל הטבע. כפי שרשות הטבע והגנים, רשות המים והמועצה המקומית ראש-פינה החליטו, והיום משאירים את רוב מי המעיינות של ואדי ראש-פינה בטבע. היא יכולה לספק מים במחיר שונה לחקלאות, תעשייה, תיירות.

היא יכולה לספק מים בתעריפים מדורגים לפי סולם חברתי כלכלי בכדי להקטין פערים בחברה.

אין סיבה שמחיר המים ישקף את עלות ההפקה במקומות שונים. האם מישהו מציע להטיל את העלויות העודפות של מיגון שדרות וקריית שמונה נגד קסאמים וקטיושות על התושבים? מדוע להטיל על תושבים עלויות עודפות של מים, מה ההבדל המהותי בין חובת המדינה לספק ביטחון לחובתה לספק מים?

יש טענה בדבר ניהול כושל של מערכות מים ע"י רשויות מקומיות מסוימות. כאשר רשות מקומית נכשלת במילוי תפקידיה משרד הפנים משהה את הדמוקרטיה וממנה לה ועדה קרואה לזמן קצוב. אם רשות איננה מצליחה לספק מים באיכות טובה ובתחזוקה נאותה. ניתן להפעיל עליה את אותו כלי לתקופה מוגבלת ולאחר מכן להשיב את הדמוקרטיה.

אם מודדים את עלות הדמוקרטיה בכלים חשבונאיים מקובלים יוצא שהיא מערכת יקרה.

אבל כשמסתכלים על העולם בולטת העובדה שמדינות דמוקרטיות נמצאות בראש הסולם הכלכלי אז אולי זה לא מתמטי אבל זה בהחלט משתלם.

קריאה נוספת וקישורים:

http://www.blacklabor.org/?p=23930

עמית הרפז

והרי הפרסומות החבויות

2010-12-12T06:09:00.000-08:00

בשפה רחוצה זה נקרא גם תוכן שיווקי.
כן גם הבנק שהיה פעם של העם היהודי דרך ההסתדרות הציונית התברבר התגלגל ומהמטרה הנשגבת של הקמת מערכת בנקאית ישראלית לטובת המדינה הפך לעוד נושך נשך.
לא הייתי מדבר על הבנק הזה וגם כך לא אזכיר את שמו אילו לא פרץ עכשיו במסע פירסום, כאילו היה הבנק הידידותי לחברה הישראלית.
גיא יוחנן מסביר את הדברים בצורה בהירה באתר עבודה שחורה אז קבלו את המלצתי - שווה קריאה בהחלט.

2010-12-06T13:33:00.000-08:00

בכל דור ודור

פורסם בעבודה שחורה

ממשלת ישראל החליטה להקים מחנה למסתננים.

לא חייבים לקרוא לזה לָאגֶר אבל זה יתפתח להיות אחד כזה.

בשנים האחרונות שמענו על כל מיני פתרונות לבעיית המסתננים.

דיברו על מכשול קרקעי (אולי התכוונו לחומת ההפרדה מהשטחים?).

דיברו על קבלת פנים חמה אֶש.

הציעו לגרש אותם לא חשוב איך ולא חשוב לאן.

אמרו: "נעשה להם חיים קשים" שלא ירצו לבוא לכאן.

הסבירו שהם הסכנה לאפיה של ישראל כדמוקרטית ויהודית (שביס על הראש ונר שבת ביד).

היו לשמחתי גם הצעות כמו לבדוק מי פליט ולעבוד על פי הכללים העולמיים.

לבדוק עם מדינות שקולטות פליטים אם יהיו מוכנות לקלוט חלק מהם.

היו שפשוט ניסו לרענן את זיכרוננו העבש והזכירו מה שאולי שכחנו על פליטות.

אני חשבתי על הקוֹלוֹניות, על הרס תבניות החברה הלא אירופית.

חשבתי על הפאזה הקודמת של הגלובליזציה, זאת שנגמרה עם מלחמת העולם ה-II.

על הניסיון לתקן נזקי דורות של קולוניאליזם בעזרת מוסדות בין לאומיים כמו קרן המטבע והבנק העולמי לפיתוח.

על ההשקעה של המוסדות האלו שנולדו לצמצם את הפערים העולמיים בין ארצות "מתפתחות" למפותחות.

הזמן שלפני שהזמינו משקיעים פרטיים ל"עולם של פיתוח ריווחי" (פרסומת עכשווית של הבנק העולמי).

בתקופת הביניים שהחלה אחרי המלחמה ונגמרה בינואר 1973 כשארה"ב רוקנה מתוכן את הסכמי ברטון וודס.

התקופה בה ניהלו את כלכלת העולם במטרה להביא לרווחה כללית לא לרווח אישי.

עכשיו יש מתלוננים שהם לא יכולים לקלוט יותר מהגרים, ונמאס להם לדאוג לכל דפוקי העולם.

והם המהגרים משנים לנו את אופי המדינה, ולמה אנחנו צריכים להשקיע בהם, למה הם לא דואגים לעצמם.

האמת פשוטה מאוד, העולם המפותח יונק את לשדן של המדינות העניות ומחזיר להן בתמורה אשפה.

הפערים הגדלים בין העולמות וחוסר התקווה של תושבי העולם המנוצל, מביאים מאות אלפים מהגרים לנסות בכל כוחם למצוא עתיד.

אם אנחנו רוצים לטפל בבעיה האנושית הזאת, צריך לחזור למדיניות של פיתוח והשקעה בעולם השלישי.

מדיניות שתפסיק לנצל את משאביו המוגבלים ותקטין את הפערים חסרי ההיגיון שקיימים היום.

2010-11-19T09:17:00.000-08:00

סודה* להמונים העניים

פורסם בניסוח שונה בעבודה שחורה

דו"ח העוני לשנת 2009 שהתפרסם לפני שבוע הפתיע את כל מי שלא קורא, רואה, מקשיב לחדשות. את כל אלו שנשארים בבית, את מי שלא יוצא לרחוב ולא פוגש אנשים או מדבר איתם. אני מתאר לעצמי שבממשלת ישראל התנפחו חזות בגאווה למשמע ההישגים הבין לאומיים המרשימים שלנו בחזית העוני – מקום חמישי מכובד (מלמטה). אחרי הכל הממשלה הזאת הצליחה בשנת 2009 לדחוף מתחת לקו העוני יותר מ-100,000 אנשים נוספים רק ההישג של נבחרת השח-מט טוב יותר (סליחה גם במבחני פיז"ה הצלחנו לתפוס מקום מעל תאילנד).

המצטרפים החדשים התקבלו בתשואות ע"י 1,674,800 האנשים ששוכנים קבוע מתחת לקו.

בתוכנית הכלכלית של קול ישראל שאלו את פרופ' ארנון בר-און איך זה קורה? הוא הסביר בפשטות שמדובר באידאולוגיה, זאת אידאולוגיה שמאמינה בחלוקת כסף לעשירים בכדי שהם ידאגו לעניים. אם בממשלה ובמשרד האוצר מאמינים בהזיות האלו אני לא מבין למה מתלוננים על תלמידי ישיבה. איך בדיוק עזרו לימודי הליבה לראש הממשלה נתניהו, לשר האוצר- ד"ר יובל שטייניץ, למנכ"ל האוצר - חיים שני, לממונה על התקציבים – ד"ר אודי ניסן, לחשב הכללי - שוקי אורן, ולממונה על השכר - אילן לוין?

אם לימוד תורת ההגיון לא השאיר שום רישום על קליפת המוח של דר' שטייניץ ואם האנגלית של נתניהו לא הקטינה את מספר המובטלים. אם המתמטיקה של דר' ניסן ותורת המימון של שוקי אורן ממשיכים להוריד אותנו בדירוג המדינות המתפתחות אולי עדיף ללמוד את שולחן ערוך? או לפחות את תורת המידות.

ההישג האמיתי היחיד של הממשלה בשנה שעברה היה הקטנת העוני בקרב גמלאים (67+), אבל זה קרה משום שבממשלה הקודמת חה"כ אורית נוקד התעקשה לבטל חלק מהקיצוצים בקצבאות (שנתניהו עשה בשנת 2001). עכשיו מתחבא בחוק ההסדרים סעיף קטן שמנסה לקצץ עוד פעם בקצבאות הזקנה יש לשער שנתניהו מצא שהגמלאים סובלים ממשקל יתר וחיפש דרכים לעזור להם עם דיאטה, או שאולי הוא רוצה לשלוח גם אותם לעבוד בויסקונסין?

חשוב לדעת כי ישנן דרכים הגיוניות להקטין את העוני. אפשר למשל לקחת מהעשירים והמהמרים בבורסה מיסים סבירים (היום שכיר עם שכר ממוצע משלם יותר אחוזים מאשר חברת דלק בע"מ). אפשר לחזור ולתת קצבאות, אפשר להגדיל את שכר המינימום וכדאי גם לקבוע שכר מקסימום.

אפשר להגדיל את השירותים לאזרחים, כאשר נותנים לאזרחים יותר חינוך הם צריכים פחות חינוך פרטי. כשנותנים להם יותר רפואה ממלכתית הם צורכים פחות רפואה פרטית. הגדלת השירותים הציבוריים חוסכת הוצאה פרטית וכך מקטינה את העוני. שירות ממלכתי בישראל כמו בכל העולם, תמיד יעיל יותר משירות פרטי, כי שירות פרטי מעוניין רק לעשות כסף.

חבל שבמקום לתת עוד שירותים ולהקטין את העוני, המדינה מנסה דווקא להקטין את השירותים ולהגדיל את העוני.

למעשה מדינת ישראל לא נלחמת בעוני, היא נלחמת בעניים. כמו למשל בתחום הספקת המים, הפרטת ההספקה של המים הגדילה את מחירם במאות אחוזים.

מים הם לא סחורה כי אם זכות בסיסית, הם זכות שהמדינה חייבת לתת לאזרחיה. מצד שני אם כבר נלחמים בעניים הכי קל להקטין את המספר שלהם באמצעות צמא.

דרך נוספת לממן את הקטנת העוני היא קבלת חלק צודק באוצרות הטבע של הציבור.

ועדת שישינסקי הגישה סיכום ראשוני על פיו לציבור מגיע חלק משמעותי בתגליות הגז, צריך להחיל את התובנה הזאת על כל אוצרות הטבע שלנו.

צריך להחזיר לנו את המדינה היא לא של עשיריה ולא של שריה.

*סודה = מים + גז

2010-10-25T06:09:00.001-07:00

"תפס את האוצר זרק אותו לים"*

פעם בשיעורי טבע וגיאוגרפיה למדנו שישראל ענייה באוצרות טבע, הסתכלנו בקנאה על רוסיה ואמריקה בעלות המחצבים.

קראנו על דרום אפריקה עם הרי זהב ונחושת ונהרות יהלומים, ובעיקר השתוקקנו לאוצרות הנפט הבלתי נדלים שיש בשכונה שלנו במזרח התיכון.

לא רצינו לגור באוהל של שייך סעודי אבל את המרצדס שחונה בחוץ... למה לא.

למדנו שכדי להיות מיליונר באיחוד הנסיכויות במפרץ הפרסי, אדם צריך רק להיוולד.

אצלנו היה בזמן ההוא רק אוצר אחד "הון אנושי" וקצת אשלג מים המלח.

אוצר טבע זה ממש אוצר, צריך אותו, הוא נדיר, ומוכנים לקנות אותו במחיר גבוה בהרבה מעלות ההפקה שלו.

ההבדלים הגדולים בין תעשייה וחקלאות לבין הפקת אוצרות טבע היא הסיכון והרווח. אוצרות טבע צריך תמיד,

החיפוש וההפקה שלהם פשוטים וזולים בהרבה מהקמת מפעלי תעשייה והמצאת מוצרים.

על פי החוק אוצרות טבע שייכים לכל אזרחי המדינה והיא מחכירה את רק את זכות ההפקה.

אחר כך עזבתי את בית הספר והתחלתי ללמוד מהחיים, בבריטניה ונורבגיה גילו אז נפט בים הצפוני.

הבריטים למדו חלקית מהסעודים הם העלו את תמלוגי הנפט אבל רק עד 40%, הנורבגים היו יותר חכמים והחליטו על 85%.

הנורבגים גם החליטו שהכי כדאי לשמור את הכסף לעתיד, לפנסיה של כל הנורבגים, כך הבטיחו את עתידם.

השנים חלפו ומדינת ישראל החליטה להפריט את אוצרותיה, היא נתנה את מפעלי ים המלח ואוצרות הנגב לחברה לישראל.

אף אחד לא דיבר באותם ימים על תמלוגים היה יותר חשוב אז לקיים את מצוות דת ההפרטה מאשר לדאוג לציבור האזרחים.

שיעור התמלוגים מהרווח שמשלמת היום החברה לישראל עומד על 0.6%, כן פחות מאחוז אחד מהערך של אוצר טבע לאומי.

לפני כמה שנים עם גילוי הגז הצטרפנו סוף סוף למדינות בעלות אוצרות טבע משמעותיים.

אבל, שכחנו לבחור ממשלה בשבילנו, במקום זה בחרנו ממשלת משרתים לאוליגרכיה.

במקום שאוצרות הטבע של המדינה ישרתו את אזרחיה, במקום שיקטינו את מספר התלמידים בכיתות.

במקום שתוקם תשתית תחבורה ציבורית, במקום רכבות תחתיות, במקום מיטות לחולות במסדרונות.

במקום כל אלו יוכל יצחק תשובה ויוכלו שותפיו להחליף מטוס (שמעתי דאסו X7 מבוקש עכשיו) או להוסיף אגף לטירה.

במופע אימים בכנסת ראינו את אנסטסיה (הפטריוטית) מיכאלי ואופיר (טוכעס לייקר) אקוניס מייצגים את מי שמשתלם להם כלכלית לייצג.

הם ייצגו את יצחק תשובה שהחל לצבור את הונו כחבר מועצה (אתם חושבים שגם לי יש עתיד כזה?(-: ),

חה"כ יוסי פלד זכר שתשובה שילם לו פעם משכורת ותמך בו מהאגפים כמו שלמד לפני שנים בבה"ד 1 (באותם ימים היה עדיין ציוני).

על חברי הכנסת שייצגו אותנו כמו דב חנין, שלי יחימוביץ' וכרמל שאמה צעקו הלוביסטים כאילו הם רוצים כאן רוסיה.

אם היו קוראים קצת עיתונים היו לומדים שכבר היום יש כאן רוסיה, בגלל שהפריטו הכל לכמה אוליגרכים ומשום שהאוליגרכים כאן וברוסיה לא משלמים תמלוגים.

למצלמה אמר תשובה ואמרו עובדיו שרק הודות להם זכינו בגז, כאילו לא אנחנו – משלמי המיסים שילמנו ומימנו את החיפושים.

הם איימו שאם ילכו לא יבוא אף אחד אחר וישראל לא תוכל להשתמש בגז,

כאילו בתי הקברות לא מלאים באנשים חסרי תחליף וכאילו דלק נדל"ן הקימו את המדינה.

"מי ישלם עבור צינור גז לאירופה?" שאל יצחק תשובה.

הבנתם? הוא רוצה למכור את הגז שלנו לאירופה ושאנחנו נשלם עבור הצינור (שהוא תוקע..).

אבל האינטרס שלנו של הישראלים זה בכלל לא למכור את הגז לאירופה.

האינטרס שלנו הוא שהגז יישאר אצלנו וישמש אותנו גם כשעתודות הגז בעולם יקטנו והמחיר יעמיר.

זה נכון גם בנוגע לפוספטים שהחברה לישראל כורה בנגב, על פי כל התחזיות בעוד 40 שנים יהיה מחסור עולמי בפוספטים.

למה אנחנו צריכים למכור את אוצרות הטבע שלנו היום בזול ולקנות אותם מחר ביוקר? בגלל שזה כדאי לתשובה ולאחים עפר?

הארץ הזאת היא שלנו ואם לא נזכיר את זה לאוליגרכים הם ימכרו את כולה בשביל קצת כסף מהיר.

בכדי להצטרף לעצומה ולמאבק - http://www.israel-restart.com/
http://cafe.themarker.com/post/1846522/

*שיר הדייג

ביצוע: הגשש החיוור
מילים: יהודה אופן

לחן: אריה לבנון

2010-10-25T05:53:00.000-07:00

גאווה ישראלית

גאווה
לאור הצלחתי בהבאת ילד לעולם נבחרתי פה אחד (של מנהלת בית הספר) ללוות טיול שנתי של כתה ו'.
במשרד החינוך גילו כבר לפני שנים שחלק מילדנו לא זכו לראות את ירושלים בירת הנצח שלנו ולכן שמנו לשם את פעמינו.
יצאנו מוקדם בבוקר יום ראשון ונסענו בפקק מס' 6 אל עירנו הקדושה.
ראשית צריך לומר שהילדים היו נפלאים מצחיקים ומעצבנים, רועשים ולפעמים מקשיבים.
הצוות מילא את כל תפקידיו על הצד הכי טוב ודליה המורה הנחושה הלכה לישון רק באשמורת שלישית.
אנחנו ההורים המלווים (זכרים בדרך כלל) הלכנו לישון בשקט נפש ולא הקדשנו דקת מחשבה לעתיד הריהוט של האכסנייה ולשלוות נפשם של אורחים אחרים, אורחים שבוודאי תכננו ללכת לישון לפני 02:00.

ישראליות
בירושלים ביקרנו בכל המקומות החשובים: הכנסת, הר הרצל, משכנות שאננים, בכותל ואפילו בנקבת השילוח בעיר דוד.
בכנסת גילינו מה זה עשבים שוטים, אלו רוב הצמחים ש"מגדלים" בגינות סביב לבנין.
בהר הרצל ראינו את קברות גדולי האומה מהרצל עד יצחק רבין וכל מנהיגנו ההיסטוריים. אבל החורשה מול הקבר הייתה מלאה אשפה, אולי לא חדשה אבל גם לא היסטורית.
גם כאן בהר הרצל היה הגינון מוזנח ומקסים הורה מלווה וגנן מוסמך לא התפעל בכלל.
בביקור בנקבת השילוח ראינו כיצד רשות ממלכתית, רשות הטבע והגנים, משתפת פעולה עם אירגון לאומני קיצוני שחי מתרומות מליונר קיצוני (עמותת אלע"ד ואירווין מושקוביץ'), ביצירת מיתוסים חדשים. להבדיל מגנים לאומיים אחרים כאן היו המדריכות לבושות בצניעות, אך לא בצניעות המקובלת בטהרן והמדריכים קיבלו פתור והיו לבושים רגיל. העמותה שמנהלת את החפירות עושה זאת תוך פגיעה בתושבים המקומיים והאבנים שהם זרקו באזור כפו עלינו חזרה בדרך עקיפה.
מובן ששיא הישראליות היה בכותל, השריד למתחם בית המקדש השני, כאן חילקו לחסרי כיסוי ראש, כיפה תוצרת סין.
האם ייצור לבוש מסורתי יהודי איננו יכול להתבצע בישראל? האם איננו יכולים לדאוג לגינון במקום הכי סמלי לריבונות שלנו? האם איננו יכולים לדאוג לניקיון סמל התקומה המתחדשת של העם היהודי? האם איננו יכולים לחפור ולנהל חפירות על חשבוננו מבלי לחזור לימי הקבצנות של הגולה? אני מקווה שאובמה צודק ואנחנו יכולים.

עדיין דבר טוב אחד אפשר לומר על יזמת משרד החינוך וטיולים לבירה, כך ילדנו לא יטפחו ציפיות חסרות ביסוס, על הארץ על אתריה ועל יושביה.

אל תתנו להם חכות

2010-10-02T15:40:00.000-07:00

אם אתם רוצים מטריה,
אל תעמדו בגשם.
למרות שרוב העומדים בגשם
נושאים מטריה.
אם אתם רוצים מטריה, תקנו.

כן זאת המציאות,
מה לעשות
מטריה לא עושה גשם
וחכות לא עושות דגים.

הבדל קטן אבל משמעותי

ההבדל בין קפיטליזם לחזיר
מחזיר אפשר לשבוע
מקפיטליזם רק לגווע.

תחרותיות

תחרותיות כמטרה
היא רעיון
גברי,
שוביניסטי,
קפיטליסטי,
אינפנטילי.

שַנָה ושַנָה, שַנָה ושוֹנָה

2010-09-17T12:11:00.000-07:00

תכלה שנה וקללותיה

תשע"ב נגמרת, לא נספור לה את כל קללותיה כי לא נעים, היא דווקא ניסתה זה אנחנו שפישלנו. אבל פטור בלא כלום אי אפשר אז נזכר רק בדברים שקרו בחודשיים האחרונים.

היה לנו:

מחאת הקוטג', הוקמה ועדה שהמליצה לפתוח את השוק לייבוא, אבל הרי מחיר החלב ליצרנים/רפתנים לא עלה!? מה שעלה זה מחיר הסרסור מהרפת לצרכן. אבל הממשלה לא רצתה להפעיל פיקוח על המחירים, כי אצלנו תחרות זה הדבר הקדוש. אז המחאה הסתיימה בפשרה, מחיר הקוטג' ירד ומחירם של כל יתר מוצרי החלב עלה.
הייתה לנו שביתת רופאים ארוכה, היא הסתיימה בתוספת תקנים ותוספת שכר. הוסיפו 1000 תקנים לאורך תשע שנים, למרות שחסרים 7000. אבל זה בסדר כי גם את התקנים שהוסיפו אי אפשר למלא, כי השכר (33.5 ₪ ברוטו לשעה אחרי התוספת) לא מספיק לפרנסת משפחה. תוספת השכר מסתכמת ב 30% לאורך תשע שנים, כלומר גם בשנת תשפ"א יצטרכו לעשות משמרות ולעבוד ברפואה פרטית בכדי לתת לילדים שלהם אפשרות להגיע לאוניברסיטה. המתמחים שניסו לערער על ההסכם גילו שבמדינת ישראל לא רק זכות השביתה נמצאת בספק אפילו הזכות להתפטר לא מובטחת.
הכנסת קיבלה בהצבעה טרומית החלטה להפריט את שמורות הטבע והגנים הלאומיים. אל יקל הדבר בעינכם זאת החלטה שאין לה תקדים עולמי, לא בארה"ב ולא בשום מדינה אחרת. מסתבר שהויכוח למי שייכים אוצרות הטבע כמו גז ומחצבי ים המלח עובר לתחום נוסף ורוב חברי הכנסת לא בצד של הציבור.
השביתה במפעל חיפה כימיקלים נמשכת, המפעל הופרט לפני 25 שנים עבור 50 מיליון דולר ומרוויח כ- 140 מיליון דולר כל שנה. לפני חצי שנה פנו העובדים להנהלה בבקשה לצדק חברתי. יש במפעל עובדים שבאו לפני ההפרטה, יש שבאו אחרי ההפרטה וישנם עובדי קבלן. למרות שמדובר במפעל רווחי מאוד שכר העובדים שבאו אחרי ההפרטה נמוך וחלקם לא מקבלים קביעות. העובדים הותיקים ביקשו לחתום על הסכם קיבוצי לפיו החדשים יתקבלו לקביעות ויקבע סולם שכר שיבטיח גם לחדשים עליה בשכר.
מערכת החדשות של ערוץ 10 הוכיחה לנו שיש משהו יותר מסוכן מצנזורה של המדינה ושל פוליטיקאים, מדובר בצנזורה של בעלי הון. אם לא תקיים צו צנזורה פוליטית ידונו אותך להשעיה או פיטורין, אבל אם לא תשמע בקולו של טייקון זה יעלה לך כסף, הרבה כסף, מליונים.
ישראל מתייבשת, ההפרטה של המים העלתה את המחיר שלהם פי 4 תוך 4 שנים מה שנקרה 4X4. גם בלי שערוריית קנס המים כולנו חושבים פעמים לפני שאנחנו משקים את הגינה. הגינות מתייבשות ועצים כמלים. מחקר שנערך באוסטרליה מצא שבאזורים בהם כרתו עצים יורד פחות גשם, הם ממליצים לטעת אצים וליער אזורים. אז מסתבר שאם נמשיך כך לא נציל את ישראל, רק נזרז את תהליך הייבוש.

מהפכת התודעה

קללות קללות, את שנת תשע"ב נזכור בעיקר בגלל התחלת המהפכה, מהפכה של תודעה.

"ישנה אמנות, או נכון יותר מיומנות, מיומנות התעופה. הסוד טמון ביכולת ללמוד להשליך את עצמך אל הקרקע ואז בדיוק כשאתה עומד לפגוע, להחטיא". - דאגלס אדאמס

{ מתוך הספר "החיים, היקום, וכל השאר" }

היסטוריה זה לא הצד החזק במאהל ראש פנה, אילו היו לומדים היסטוריה היו יודעים שבגליל אפשר לגייס מקסימום כמה מאות אנשים להפגנה.

אילו היו יודעים היסטוריה היו יודעים שדוסים מברסלב עד חב"ד לא יכולים לשבת לדבר ולהסכים עם חילוניים חובבי קניונים. הם לא היו חושבים שקומוניסטים יכולים לשבת עם מתנגדי ההתנתקות לדבר לשיר ולצחוק בכייף. אילו היו יודעים היסטוריה לא היו חושבים שיבואו להפגנות אנשים מצפת וטובה וחצור.

כן ככה זה שהתודעה משתנה, אנשים מתנהגים אחרת מהצפוי.

תהליך שינוי התודעה התחיל עם תחילת שנות ה-90 של המאה העשרים, היו כלכלנים ואנשי מדעי החברה ששמו לב ששיטת הכלכלה המקובלת, הניאו-ליברלית, לא מצליחה לשחזר את הישגי הכלכלה המתוכננת (כלכלה סוציאל-דמוקרטית). ההבנה הזאת לא קיבלה ביטוי, כולם היו עסוקים בקריסת הגוש הסובייטי. החסידים השוטים של השיטה ראו בקריסת בריה"מ הוכחה ליתרון השוק החופשי. המשברים לא אחרו לבוא כי משברים הם דבר רגיל בשוק חופשי. ב- 2008 התחיל המשבר הגדול, המשבר שנמשך עד עכשיו, משבר שהוא מספיק גדול כדי לשכנע את בעלי המקצוע, אבל לא את עדת המאמינים. המהפכה בישראל פרושה שהציבור השיג את הממשלה, בחלונות הגבוהים עוד לא הבינו שצריך להחליף דיסקט אבל ברחוב זה כבר ברור. הציבור כבר יודע שצריך כאן צדק לא צדקה, רווחה לא רווח, שיתוף פעולה לא תחרות.

עכשיו כשאנחנו בשלב התודעה ההמוני, צריך לדעת שלא תם המאבק. אנחנו נצטרך עדיין להתמודד זאנגה זאנגה, על כל דלת, על כל משרד, על כל פינה. כי אנשי ההון שמנו והם חזקים ובועטים. יש היום בעולם אנשי עסקים יותר חזקים ממדינות הם והחברים המקומיים שלהם לא מוותרים בקלות.

תחל שנה וברכותיה

"להם ההון ולנו ההמון" לכן בשנה הבאה עלינו לטובה נמשיך בדרך אל צדק חברתי ובעזרת האנשים הנפלאים שישנם כאן, נהפוך את ישראל לאור לגויים וחברת מופת. גם אם לא נגמור בשנה אחת לא נורא, אנחנו צעירים חזקים ובעלי המון סבלנות, שנה טובה.

2010-09-08T14:01:00.000-07:00

מה היה לנו

9 מעשר?

כשתש"ע רק התחילה היה באוויר, ריח של תחנת כוח ביער ביריה, עכשיו כבר ברור שהתוכנית בוטלה.

בכלל תחום הטיפול באשפה התקדם מאוד השנה, אביהוד הבין עד כמה זה חשוב ופועל לכיוון הנכון.

בחרנו מתכננת שמכינה תוכנית אב לנושא, יערה גיבורי הפרויקטורית מצליחה להוציא את המקסימום עם שכר מינימום. בית הספר התגייס ובמתנ"ס יסמין והצעירים מוכיחים כי זה נוער זה זהב.

יש היום יותר מודעות יותר מחזור ופחות לכלוך, גם לאורך הדרכים בגליל רואים שיפור את האשפה שאוספים לשקיות מפנים באותו יום.

באופן כללי הממשלה החדשה לא ממש מצטיינת אבל לאיכות הסביבה נבחר שר שהתחום חשוב לו ולא חושב שכל תפקידו זה מנוחה כמו השר הקודם. השר ארדן הצליח לעשות היסטוריה, הוא הצליח בהחלטת ממשלה לבטל תוכנית חוקית לבניה בחוף פלמ"חים.

מדובר כאן בשני תקדימים, אחד ביטול תוכנית בהחלטת ממשלה והשני החלטת ממשלה נבונה. רוב חופי ישראל סגורים לציבור, חלק בגלל מתקני תשתית, חלק מסיבות היסטוריות, חלק בשימוש המדינה והצבא, המיעוט שנשאר זקוק להגנה כפולה.

לפני הרבה שנים כשהיו פחות ישראלים ויותר חופים פתוחים חשבו שיהיה נכון לבנות בחוף פלמ"חים היום יודעים שלא וטוב שתיקנו.

כמו כל הממשלה והמדינה גם תחום איכות הסביבה סובל מהחובבנות והשתלטנות של משרד האוצר, אולי בשנה הבאה זה ישתפר.

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת החליטה השנה לבטל את תוכנית ויסקונסין תוכנית שהכניסה למפעיליה מאות מיליוני ₪ על חשבון האנשים הכי עניים והכי חלשים.

ראש הממשלה והסדיסטים במשרד האוצר ראו כיצד הממון חומק מידי חבריהם כמו נסיכה מידי דרקון. שירות התעסוקה שקיבל טפיחה על השכם (הרבה יותר יעיל מהמפעילים הפרטיים של ויסקונסין) התנער מעפרו ויצא בכמה תוכניות הכשרה חדשות.

אני מאחל לנו שבשנה הקרובה נראה כיצד מחזירים את הקורסים להכשרה מקצועית ומראים שהמדינה באמת רוצה לעזור למובטלים ולא סתם להתעלל.

בת"א למרות החום הסוציומטיות והלחות (שהגיעה גם לכאן כמה חבל) הוכח שנית כי שולט ההיגיון. הוחלט לבטל את הרכבת הקלה, יש בזה שני פנים טובים.

א. במקומות צפופים בערים כמו ת"א צריך רכבת תחתית, רכבת קלה תופסת מקום שקשה למצוא ומוסיפה רעש וסכנה.

ב. החברה הפרטית שזכתה במכרז לבניית הרכבת גילתה שמרוויחים יותר מלא לבנות רכבת – פשוט אומרים למדינה תני כסף תני הקלות תני תני תני ...עד שבסוף המדינה משלמת את כל העלויות והזכיין מרוויח את כל הכסף (מה שיקרה עוד מעט עם בית החולים באשדוד). אז הפעם בניגוד למקרים קודמים מסתבר שלא כולם כל הזמן פריירים.

רכבת ישראל למרות הניהול הפוליטי והבלתי מוכשר מצליחה בינתיים בגדול, כל יום נוספים קילומטרים של מסילה מודרנית, כל יום נוסף ציוד, כל יום גדל מספר הנוסעים.

אפילו שר התחבורה שלנו הצליח לעשות משהו נכון השנה. הוא הודיע כי מעכשיו יתוכננו מחלפים שמתאימים בגודלם למדינת ישראל, כלומר קטנים בהרבה מהקובל היום.

אם הוא יחליט בשנה הבאה כי מעכשיו רק אנשי מ.ע.צ יתכננו יקרה הדבר הכי טוב.

עליכם לדעת כי השיטה המקובלת היום בישראל היא להעביר תכנון למשרדים פרטיים תמורת אחוזים מגודל הפרויקט. ברור שהמשרדים רוצים להרוויח לכן הם מתכננים ב"גדול" והאחוזים גדלים בהתאם. אם התכנון והניהול יחזרו למ.ע.צ השיקולים יהיו שיקולים של יעילות תחבורתית מקצועית לא שיקולים של רווחיות.

נכון לזמן כתיבת שורות אלו אני מתרשם שבנות נבחרת הכדורסל הישראלית מוכיחות את עצמן. אני מניח שגם בשנה הקרובה ניווכח שזה ביטוי רגיל לעליונות הטבעית של נשים.

אני מאחל לכולם:

לצעירים ולמבוגרים

לנשים ולגברים

לכהים ולבהירים

לנכים בגופם ולנכאים ברוחם

למאמינים באלוהים ולמאמינים באדם

ואפילו לאלו שמאמינים רק בעגל ההוא מהזהב

שתהייה שנה לבנה של שלום

שתהייה שנה אדומה של חברה

שתהייה שנה ירוקה של סביבה
וכן גם לאיטלקים שזהו דגלם אני מאחל את כל זאת

ומוסיף שיפטרו מתבלול הברלוסקוני על עורם היפה

ואנחנו מהנתניהו שלא נותן והברק שלא מבריק

ונחיה כולנו בעולם ללא דופי

שנה טובה אמן

מפלטו של העובד

2010-08-17T04:41:00.000-07:00

הפטריוטיות היא מפלטו של הנבל.
אבל כשהטמפרטורה מגיעה ל-37 מעלות.
המזגן הוא מפלטו של העובד.

2010-07-28T10:50:00.000-07:00

על דמוקרטיה ודיור

דמוקרטיה

כשהקיץ מגיע לשיאו וחום יולי אוגוסט מחליש את מערכות ההגנה שלנו, מגישים לנו אנשי משרד האוצר מהפילוסוף המגוחך בראשו ועד אחרון הלבלרים את פרי עמלם השנתי – חוק ההסדרים.

כבר דנו בחוק הזה בבית המשפט העליון ופסקו המומחים למדיניות ציבורית, כי זה חוק לא דמוקרטי, כי הוא מזיק לחברה וגם לכלכלה אבל משרד האוצר ממשיך בשלו מאז שנת 1985.

מעניין לראות כיצד השפיע החוק על כלכלת ישראל בזמן שעבר. בטבלה הבאה מוצגת ההתפתחות הכלכלית בשלוש מדינות מפותחות. ספרד שהייתה בשנת 1985 עם הכנסה לנפש דומה לשלנו, הולנד מדינה אירופית לא גדולה, וארה"ב אשר לא מעטים ביננו רוצים להיות דומים לה.

כפי שאנחנו רואים החוק איפשר להנהיג מדיניות כלכלית מסוימת אבל לא שיפר את מצבנו הכלכלי. בעשר השנים הראשונות הצלחנו להישאר ברמת הכנסה של ספרד. אבל החל משנת 1997 ספרד מצמצמת פערים עם המדינות המפותחות ואנחנו מפגרים מאחור.

מהיכן נובעים ההבדלים? בארה"ב מסתבר לא ממש נוהגים על פי חוקי השוק החופשי והממשל לא מתבייש להגדיל את התקציב בכדי להשיג צמיחה כלכלית. בהולנד נהוגה מדיניות סוציאל –דמוקרטית, החברה ההולנדית חשובה לממשלה והיא משקיעה בה. גם הספרדים נחושים לתקן את הפיגור של שנות פרנקו והם משקיעים ומפתחים.

רק אצלנו יש דיקטטורה של הקפיטליזם הניאו-ליברלי והתוצאה: פערים מול העולם המפותח בחוץ, ופערים גדולים בין מיעוט עשיר לרוב עני בפנים.

אמנם רוב הישראלים רוצים בהקטנת פערים אבל הנציגים שלנו בממשלה שכחו כנראה שבדמוקרטיה צריך לעשות את רצון העם.

דיור

בחוק ההסדרים החדש 2011-12 מנסים אנשי האוצר לבטל את חוק הדיור הציבורי.

בין הטיעונים לביטול החוק יש פסוק אחד שהוא מרושע, ציני ושיקרי באופן קיצוני: " החוק… נחקק בשנת 1998 אולם כניסתו לתוקף נדחתה מעת לעת ע"י הכנסת". שכחו הכותבים כי הם כפו על הכנסת את דחיית החוק כל השנים האלו.

בהמשך ההצעה הם מסבירים כי ההנחה במחיר הדירות לזכאים גורמת לכך שאין מספיק כסף בקופה בכדי לבנות דירות חדשות לדיור הציבורי. גם כאן שכחו הכותבים כי בקופה שוכבים כשני מיליארד ₪, התמורה לדירות שכבר נמכרו. אפשר לבנות בכסף הזה לא מעט דירות (אולי אפילו 11,000 דירות בגודל 60 מ"ר).

מסתבר שאנשי האוצר לא רק לא דמוקרטיים ולא כלכליים הם גם לא מצטיינים בזיכרון טוב.

לפני 50 שנים לא היה בישראל חוק ההסדרים, אף אחד גם לא חיכה שכוחות השוק החופשי יעשו את עבודת הממשלה. באותן שנים הגיעו לארץ מאות אלפי עולים והמדינה בנתה עבורם אלפי בתים. המדינה לא עשתה אז מיקור חוץ לקבלנים שייבאו קרוונים סוג בְּרַרַה ברווח טוב. חלק מהבתים שנבנו אז עדיין משמשים למגורי אנשים, להבדיל מהקרוונים ה"חדשים" שמשמשים היום בעיקר לעובש וחרקים.

את הבתים בנו גם עולים, כך התפרנסו וקיבלו דיור והכשרה מקצועית, יעני: "פתרון רב מערכתי".

המדינה של אותם ימים הייתה אחראית, לכן נבנו בתים לדיור ציבורי במחיר סביר.

המובטלים אז היו צועקים "לחם עבודה" והמדינה הצליחה לתת להם.

מובטלים שיצעקו כך היום ימצאו את עצמם צרודים יחד עם ההורים של גלעד שליט.

אבל לא רק המדינה של אותם ימים הייתה אחראית והגיונית, כך הייתה גם ראש-פנה.

ראש-פנה והמדינה בנו אז את שכונת הזיתים ושיכוני עמידר, וראש-פנה ואיכרי המושבה קידמו גם את הרחבה א' כשכונה חקלאית.

לפי אותה מתכונת נבנו הרחבות ב' וג' ושכונת בנה ביתך, בזמן ההוא לא היה צריך להמציא את הביטוי "דיור בר השגה", זה היה דבר ברור. המצב הזה נמשך בראש-פנה עד שנות ה-90. בשנים האלו מגרש לבניה בבנה ביתך עלה כ- 11 משכורות (משכורת ממוצעת במשק), להבדיל ממגרש בשכונה הדרומית שעולה היום כ- 36 משכורות ( שכר ממוצע היום 8,235 ₪ : 300,000 ₪ מחיר מגרש). הרחבה ד' הייתה חריג יקר אבל היום אנחנו מתגעגעים אפילו למחירים המופרזים שהיו שם.

אני חושב שלא רק לבני ראש-פנה מגיע דיור במחיר נורמאלי, מה שקוראים היום בר-השגה.

לכל תושבי ישראל מגיע דיור כזה, ולא לא מדובר בהפשרת קרקעות והגדלת ההיצע כדי להוריד את המחיר. היצע וביקוש ועוד תיאוריות כלכליות עובדות רק על הנייר, במציאות צריך לעשות.

המדינה צריכה לבנות על חשבונה ובאמצעות חברת בניה ממשלתית, בתים להשכרה לדיור ציבורי ולמכירה לאנשים רגילים, לא רק רוטשילדים צריכים דיור.

בראש-פנה אפשר לעשות את זה יותר בקלות, צריך רק לחזור לשיטה בה בנו את בנה ביתך.

במקום לתת למנהל מקרקעי ישראל לתכנן משהו שנראה יותר מחצבה משכונה ועולה פי שלושה. במקום לתת לחברות ניהול של המינהל רווח אסטרונומי (ראה דו"ח מבקר המדינה), לבנות בכוחות עצמנו כפי שהיה מקובל כאן - ועד המתיישבים והמועצה.

אז לפני הבכי הבא יאללה לעבודה.

עמית הרפז

מקורות:

The Center for International Comparisons at the University of Pennsylvania (CICUP)

http://pwt.econ.upenn.edu/php_site/pwt63/pwt63_form.php

דו"ח מבקר המדינה - http://80.70.129.40/docs/minhal.rtf

חוק ההסדרים באתר שלי יחימוביץ' - http://www.shelly.org.il/sites/default/files/73-87binuy.pdf
ובערוץ 1 -http://www.youtube.com/watch?v=0nSb8j3BkVI

2010-06-20T13:30:00.000-07:00

מה תשתו?

אולי שמתם לב אם יש תחרות בין הבנקים? האם השתפר השירות ללקוח? ירדו העמלות?

אתם זוכרים איך פעם כשהתקשרתם לסניף הכרתם את מי שענה? מה דעתכם על מענה ממוחשב, מוסיקת רקע רגועה, מענה אנושי של טלפן/נית שעובד בחברת תיקשוב ובחיים לא פגשתם? אדם שיושב בחברת עשרות עובדים כמוהו ע"י שולחן + מסך, במבנה סגור עם חלל מאוחד, אורות ניאון מעליו. עונה על כול שאלה בכול נושא, בנק, משרד הרישוי, ביטוח לאומי, בתי המשפט, יודע כול...כול מה שכתוב על המסך.

שמתם לב לתחרות בין חברות הסלולר? אתם מצליחים להבין את החשבונית שלהם? אולי תספרו לי למה אני משלם "אחריות ותיקונים שנה שנייה" על אותו מכשיר, כבר ארבע שנים?

קרה לכם כשחיכיתם בתור באחת הסוכנויות שלהם, כי מכשיר התקשורת שלכם הפסיק לתקשר? נכון שהתגעגעתם לתור בקופת חולים? כמה פעמים הייתה לכם תקלה חוזרת?

ראיתם כמה ירד (עלה!) מחיר הסולר מאז שמחירו נקבע בשוק החופשי ולא בממשלה?

איך הוא יחסית למחיר הבנזין שנשאר בפיקוח ממשלתי (שכולם אומרים שהוא לא יעיל)?

אתם זוכרים את הרפורמה במשק הדלק? מה יותר נוח לכם, מתדלק ותיק שממלא את המיכל ומכיר את הלקוחות וכלי הרכב, או אינטרקום שבצידו השני צעיר/ה לפני טיול בחו"ל? כאלו שעומדים בתחנת דלק שמתחזה לקיוסק?

אולי ראיתם בכמה ירד מחיר הבגדים מאז שהפסיקו לייצר אותם בישראל?

קרה לכם שחולצת אתא שיוצרה לפני 25 שנים נראית יותר חדשה מחולצה בת שנה?

כן אני יודע גם אני קונה בשוק או יד 2, אבל שמתם לב למחיר בגדים שמייצרים בסין עבור 15 ₪? כשמוכרים אותם בחנות מותג עבור-300 ₪, איך מחשבים את הרווח 2000% או 1900%?

יש לכם קופת פנסיה? דמי הניהול, מה קרה להם מאז הרפורמה המפורסמת? אתם זוכרים איך איימו שהקופות הותיקות תקרוסנה, והממשלה תבוא להציל אותן? הקופות החדשות, אלו שמשלמים בהן הרבה יותר דמי ניהול והן מהמרות בבורסה. האם יוכלו לשלם פנסיה סבירה? או שהמדינה תשלם לפנסיונרים השלמה? מה יותר יקר, לפרנס פנסיונרים, או לפרנס מנהלי קופות (בשכר מנהלים) ופנסיונרים?

קראתם בעיתון או שמעתם ברדיו כמה מרוויחים בכירי המשק? כן, אלו שנוסעים לוועידות עסקים בקיסריה או שווצריה. אלו שמסבירים לנו איך ישפיע גידול של 100 ₪ לחודש בשכר המינימום.

אלו שמנתחים בידענות את עליית/ירידת המחירים בבורסה כאילו זה מדע מדויק ולא סתם רולטה.

אז אני שמח לבשר לכם שכול התופעות האלו מכונות "כשל שוק", זה מסביר הכול לא?

לפני 234 שנים נהגתה תיאוריה שאומרת: "אם ניתן לשוק לנהל את עצמו הוא יביא את היעילות לשיא, את המחירים למינימום ואת השירות למקסימום". כשהתיאוריה הזאת לא עובדת (רוב הזמן והמקרים), תתעלמו. אם נמאס לכם להתעלם או שאיזה נודניק כל הזמן שואל שאלות, קוראים לזה "כשל שוק".

בממשלת ישראל החליטו כבר לפני כמה שנים (1993) שגם מחיר המים שאנחנו שותים, צריך להיקבע בשוק. הם הסבירו שהממשלה לא יעילה בניהול משאבים, שיש הזנחה של תשתית. שהרשויות משתמשות בכסף לדברים אחרים, והשחיתות! מה איתה?

את המים מספקת ברוב המקרים חברה ממשלתית (מקורות) ורשויות מקומיות מזרימות אותם לצרכנים. אם רוצים שתהיה תחרות חופשית (החליטה הממשלה) צריך להפריט. למכור את מקורות, ולהוציא את הספקת המים מהרשויות. נכון שממשלת ישראל בדרך כלל לא מקיימת את החלטותיה אבל בסיפור הזה ישנם עקשני משרד האוצר והם לא מוותרים.

עשר שנים עברו עד שהוציאו את הספקת המים מידי הרשויות לתאגידים (בינתיים רק הרשות של ראש-פנה לא הפריטה את ההספקה). על חברת מקורות מפעילים את שיטת השחיקה, מוציאים יותר עבודה לקבלים חיצוניים, לא מאפשרים לה להשתתף בפרויקטים, שולחים אותה ללוות כסף מהבנקים. אבל, עדיין לא גמרו להפריט את המערכת וכבר הגיע ה"כשל שוק", שוב הוא דופק בדלת, עכשיו מסתבר: התאגידים לא כלכליים הם בהפסדים.

ביוב לא מטוהר, מים טובים נשפכים לחינם, עיכובים בהתפלה, מחסור מים ארצי, במקום תשובה לבעיה, יוצאים למסע הסברה. "ישראל מתייבשת!!!" מענישים בקנס מים, יוצרים פאניקה ציבורית. נכון אפשר היה להקים חברה ממשלתית לביוב, אפשר היה לתת למקורות ללכוד יותר מים, להקים מתקני התפלה במימון המדינה. רשות שלא מטפלת נכון במערכת המים אפשר למנות לה ועדה קרואה. אפשר היה לפתור את הבעיה כבר לפני שנים, אבל אילו פתרו את הבעיה לא היו יכולים לייצר פאניקה. ובלי פאניקה אין "שינויים מבניים" בחוק ההסדרים. ובלי שינויים מבניים אין הפרטה ואיפה יעבדו בעתיד המפריטים.

טוב כבר החליטו להפריט, כבר ביצעו חלק מההפרטה, אבל אף אחד לא רוצה לקנות.

אוליגרכים לא נוצרים ולא נולדים בעסקים מפסידים. בכדי שירצו לקנות את מערכות המים צריך מערכות רווחיות, מה עושים? מעלים מחירים.

החליטו חכמי האוצר לייקר את המים, ולהגיע תוך כמה שנים מ – 4 ₪ למ"ק, ל – 12 ₪ למ"ק.

תשאלו, איך קורה שחברות ממשלתיות ורשויות מקומיות מרוויחות במחיר 4 ₪ למ"ק, וחברות פרטיות "יעילות" לא? זה פשוט, החברה הפרטית רוצה להחזיר תוך 5 שנים, את ההלוואה שלקחה בשביל לקנות את החברה הממשלתית.

בשביל זה: צריך להרוויח כל שנה 25% מההשקעה? צריך. צריך לחלק שכר עתק למנהלים? צריך. צריך למכור לציבור מניות בבורסה? צריך. אז צריך חברה מרוויחה מאוד, נגיד, כמו בזק? בטח שצריך.

קמו נציגנו בכנסת ובראשם משה גפני מיהדות התורה ואמרו: "מים הם לא סחורה, זאת זכות אדם בסיסית לקבל מים. אם לרשות המים יש הפסדים. אם ישראל מתייבשת. אם צריך סוף סוף לתקן את המערכות, הכסף יבוא מתקציב המדינה. בשביל זה משלמים מיסים. כמו שבקריית שמונה לא משלמים ישירות לחיילים שעל הגבול כך גם מחיר ההשקעה בהפקת והספקת מים".

עכשיו נשאר לנו רק לראות אם הממשלה תצליח לייצר עוד "כשל שוק", בכדי להעשיר את העשירים, או שהח"כים ואנחנו ננצח.

2010-05-27T12:15:00.000-07:00

"הסוציאליזם" היווני ש"מחרב" את חלום הקפיטליזם האמריקאי

פורסם בעבודה שחורה

האם המשבר היווני יחשוף את פניו האמיתיים ואת המשברים המחזוריים של הקפיטליזם?

האם הוא יהיה האנטידוט למסוממי השוק החופשי? אותם שלא מבינים עד היום מה הכה בם בסוף 2008, אותם שחשבו שזה רק משבר סאב-פריים וזה עובר.

הפרשנים הכלכליים של הזרם המרכזי מטיפים כמובן לעוד הפרטה ועוד תחרות חופשית, עוד הקטנה של תקציב המדינה ועוד רפורמות מבניות.

הם אוהבים להלחם עם אש בעשן - לשפוך את כלכלת השוק החופשי שמייצרת את תקופות השפל האלו (עמ' 27) על השוק הבוער ולהתפלל שאוטוסוגסטיה עובדת גם במקרו.

ככה זה עם מאמינים המציאות לעולם לא מפריעה להם.

ברור שהארלוזרובות והשטרסלרים לא מטרידים את עצמם בדבריו של נגיד בנק בריטניה: המדיניות הכלכלית של המפלגה שתעלה לשלטון תהיה בהכרח כל כך לא פופולרית שייקח שנים עד שהציבור ישכח ויסלח.

הנגיד הבריטי מדגים לנו את ההבדל בין חסיד לחסיד שוטה, חסיד רואה את המציאות וממשיך באמונתו המגוכחת, חסיד שוטה לא יודע שיש מציאות.

המשבר הזה של יוון הוא עוד משבר שטבוע בכלכלת שוק כמו שמש ביום קיץ ישראלי.

מה שמייחד אותו היא העובדה שהפעם הכה באחת ממדינות המועדון, המדינות שעד היום חלבו את כלכלת העולם, הפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השניה.

בימים ובשנים הקרובות נראה עוד משברים כאלו, הם יכו בכל מקום ולמרות האשליות של המאמינים השוטים גם ישראל תקבל את חלקה.

למשבר הזה ישנו פתרון קצר מועד ופתרון מערכתי, לטווח קצר יוון צריכה לבצע שמיטת חובות, להודיע לבעלי החוב שלה שיש להם בעיה.

ע"פ בדיקה שערכו כלכלני קרן המטבע העולמית לבעלי החוב יש זכרון קצר – 2 שנים, בחלוף התקופה הזאת תוכל יוון להחזיר דברים לקדמותם אם תרצה.

ההמלצה שלי היא לנצל את ההזדמנות וליישם פתרון מערכתי לטווח ארוך. אני מציע ליוונים לצאת מגוש האירו, להלאים את התשתיות שהופרטו בעשורים האחרונים (כולל המוסד לבקרה חשבונאית), ולצאת לדרך סוציאל דמוקרטית בעלת כלכלה שמנוהלת לטובת אזרחי המדינה.

את תזרים המזומנים הדרוש להתנעת התהליך אפשר להשיג ע"י הנפקת מלווה לאומי, אפשר להבטיח ליוונים שיקנו את המלווה הלבנת כספים (היוונים כמו הישראלים והשוויצרים אוהבים להעלים מס).

מלווה כזה יעניק לאזרחים ריבית סבירה ולא יביא את ממשלת יוון אל ריבית הנשך ששותפיה בקהילה האירופית דורשים ממנה.

אם מישהו מכם מזדהה עם דמעות התנין של גברת מרקל די אם נזכיר כי הבנקים הגרמנים משלמים ריבית של 1% ומלווים ליוונים בכ- 8%.

לסיכום נחזור לשאלת הכותרת, האם המשבר היווני והעובדה שהפעם נפלה טרף לשיני השוק מדינה אשכנזית, תגרום סוף סוף למנהיגי העולם להתעורר ולחזור לימים שכלכלה שימשה את רווחת האדם?

עמית הרפז

במדינה דמוקרטית

2010-05-11T13:18:00.000-07:00

במדינה דמוקרטית זה חוקי שאנשים כמו ברק ונתניהו יחיו בסרט.
השאלה היא למה דווקא סרט אימה?

2010-04-29T12:00:00.001-07:00

פרשה ארץ ישראלית

בתחילת שנות העשרים הקימו שני חלוצים (מרדכי סורדין וישראל קסל) חברה לייצור מלח בישראל המתחדשת (תעשיות מלח בע"מ). בכדי לעשות זאת קיבלו כסף מההסתדרות הציונית והברון רוטשילד, שרצו ליצור מקומות עבודה למתיישבי עתלית. חכרו ממשלת המנדט קרקע וקיבלו חוזה להספקת מלח לכל מוסדותיה.
הברון (ג'יימס)רוטשילד הוריש את חלקו בחברה למדינת ישראל בשנת 1957 והמדינה מיהרה למכור (להפריט) את החברה למשפחות ג'ינאו ודנקנר.
במשך השנים החברה הקימה מפעלים ליצור מלח באילת ובים המלח. בשנות הפריחה של המגזר היצרני (קום המדינה ועד 1985) התפתחה גם לכיוון תעשיית הכימיה.

דור המייסדים של ישראל הוחלף וכך קרה גם בתעשיות מלח. עם תוכנית הייצוב של שנת 1985 הוחלפה מדיניות הממשלה, מתמיכה במגזר היצרני (חקלאות ותעשיה) לתמיכה במגזר הפיננסי. הדור החדש שירש את תעשיות מלח בזבז כמה שנים במלחמות ירושה וכשנגמרו אלו חיפש דרכים לעבור מהיצור לפיננסים.
ראשית מכרו מניות לציבור, מאז שירו האלמותי של שלום חנוך (משיח לא בא) יודעים כולם שכדאי להיות שותפים עם הציבור. כאשר החליטה המדינה להפריט את בנק הפועלים (1997) מיהרו להצטרף ל"רוכשים". בישראל כמו במדינות אחרות שיטת הרכישה של חברות ציבוריות פשוטה מאוד – לוקחים הלוואה רוכשים את החברה ומעבירים את החובות לחברה הנרכשת.
השיטה הזאת נקראת: "שיטת הברון מינכאוזן", כפי שהברון הוציא את עצמו מהבוץ ע"י משיכה בשערותיו שלו, כך אתה "קונה" חברה בכסף שלה.
לא כל אחד יכול לקבל הלוואה של מיליונים בכדי לרכוש חברה ששווה הרבה יותר, צריך קשרים וצריך ערבויות. קשרים היו ואת הערבויות השיגו ע"י "שיעבוד" ו"שדרוג ערך" הקרקע שנועדה לברכות ייבוש של מלח.
בסוף שנות החמישים כתב חיים חפר ללהקת בצל ירוק שיר "אדוני השופט" הייתה בו שורה: "אז מכרתי לו בית שלא היה שלי כי לא רציתי שיצא מפה עם יחס שלילי" – כאן שיעבדו קרקע של המדינה בכדי להשיג מימון, ככה זה, מתפתחים עם השנים.
תעשיות מלח שהביאה את בעליה לפסגה הנכספת, הפסגה המוזהבת של בעלי ההון בישראל, נמכרה לאישה הכי עשירה בישראל (שרי אריסון). הגברת אריסון קנתה את המניות מהציבור והפכה אותה לחברה פרטית בחזרה.

הפרשה הזאת ארוגה בתולדות מדינת ישראל, החלוציות הראשונית – הקמת המדינה – הקמת כלכלה וחברה ישראלית – פרוק החברה והכלכלה הישראלית – מכירת רכוש הציבור בעבור נזיד עדשים – מעבר מדמוקרטיה לקלפטוקרטיה.

הממשלה הנוכחית עסוקה מאז הרכבתה במספר "רפורמות" יסודיות, מטרת הרפורמות האמיתית אינה מקבלת פרסום. המטרה היא חיסול השחיתות בישראל.
אפשר כמובן לתת למשטרה ולפרקליטות לחקור ולהגיש כתבי אישום, אפשר לתת לבתי משפט לעבוד ולהעניש את המושחתים. אבל זאת דרך ארוכה ממושכת ויקרה, עדיף במקום כל זה לשנות את החוק. מה שהיום מוכר כשחיתות יהיה חוקי ובא גואל לישראל.
או כפי שקראו לזה אבותינו "להכשיר את השרץ".
ראשית באה התוכנית להפריט את קרקע המדינה, כדי שיוכלו האוליגרכים להשתמש בקרקע כרצונם, זאת כבר לא שחיתות.
ועכשיו מנסה הממשלה להעביר את: "תנו לסגור מרפסת", חוק התכנון החדש.
מי שמשתלט על קרקעות מדינה בזיל הזול לא מעוניין לקצור מלח/חיטה/תיירות/תעשיה, הוא מעוניין לקצור הרבה רווחים.
עם הפרטת הקרקעות והשינוי בחוק התכנון אנחנו צפויים לתקופה עם הרבה פחות שוחד ושחיתות, כי המעשים האלו יהיו חוקיים.
נאשמי פרשת הולילנד יסתכלו אני מניח מבעד לסורגים ויאמרו לעצמם איך לא חשבנו על זה קודם?

מקורות:
http://www.aepi.org.il/index2.php?id=108〈=HEB
http://www.blacklabor.org/?p=18484
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000531803&fid=829
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=520196&objNo=58004&returnParam=Y
http://he.wikipedia.org

מ

לא שרתי לך ארצי*

2010-03-25T13:32:00.000-07:00

ממחלף עין תות על שם נחל תות שעוצר בכוחותיו האחרונים את טפיש מס' 6, עד שכונת האורנים על שם האורנים שכרתו בתוך המחצבה הדרומית בראש-פינה.
ישראל בשנות ה-2000 היא ארץ ללא מתום, נופי קדם פצועים ושבורים מהצפון עד הדרום.
לפעמים בגלל קווי חשמל על עמודי ענק שחותכים הרים מהגליל ועד הר הנגב, מעמק יזרעאל עד מכתש רמון. לפעמים אלו מחצבות שנקראות בטעות שכונות, בכפר ורדים, כפר חנניה, ראש-פנה ועוד ועוד. וכדי לתת לה טעם לארצנו כמו תיבול של תבשיל, אנחנו מפזרים לה זבל בכל שביל.

הרבה פעמים גורמי הנזק הם כבישים ומחלפים אדירי ממדים כאילו נועדו לשרת אוכלוסיה במרחביהן האין סופיים של סיביר או נברסקה - המתכננים שכחו כנראה להתעדכן עד כמה ישראל קטנה וצפופה. ובנו מחלפים בגודל מאות דונמים. אבל הם לא שכחו ל"שקם" את הנוף, יעני איפור על פני הגויה, הגויה שהייתה פעם ארץ נושמת. האם הכבישים האלו באים לפתור בעיית תחבורה? להגיע היום מראש-פינה לתל-אביב או קריית שמונה לוקח בדיוק אותו זמן כמו לפני שלושים שנים (עכשיו זה רק יותר מכוער). אז מה יכולה להיות הסיבה?

והחציבה? למה צריך לגור במחצבות? בעולם ישנן המון שכונות וערים שבנויות עם הטבע לא נגדו. אפילו אצלנו בארץ אפשר לראות תכנון הגיוני כמו בקריית טבעון.
יותר זול, יותר יפה, יותר נוח לתושבים. יותר פשוט וזול לטפל בתשתית, אלפי שנים בנו כך על מדרונות. אצלנו בשכונה הדרומית היה ואדי קטן שקוראים לו 'שרביק' למה מילאו אותו עפר? מה היה קורה אם היו עושים לאורכו טיילת ומעליו גשרון? או שאולי עדיף לסתום אותו ובמקום זה לטייל בקַניון ? אגב, איפה אנחנו הישראלים אוהבים יותר לטייל בטבע או ב-H&M?

צריך חשמל וקווי ביוב, צריך צינורות מים ותעלות ניקוז. אבל האם צריך שהם ייחצבו ויפגעו בכל סלע וגיא? נכון שהקנקן ניכר בתוכנו, אבל זה נפלא אם הוא גם יפה.
ישראל היא ארץ מאוד מיוחדת, היא נמצאת במפגש של ארבעה לאזורים גיאוגרפיים. יש בה הכול שלג ומדבר, ים והרים. בקע הכי עמוק וכמעט הכי חם בעולם ויש בה גם אזורים קרירים וגבוהים. ארץ עם מגוון קרקעות אדיר: בזלת גיר וחול, ואין סוף סוגים של צומח וחי, היא חלק מערש הציביליזציה האנושית, אז למה להרוס?

ילד רואים לו על הפנים מה אכל, בארצנו רואים מי הלך ולאן טייל. זה לא סימני דרך זה סתם לכלוך. לא, הנזל וגרטל או עמי ותמי לא סימנו כאן את דרכם חזרה. הם הלכו רק בכיוון אחד – בשביל קליפות החיתולים. לא צריך סבון הוא בילט-אין בנחל, ופלסטיק הוא צמח לארצות שחונות, הוא גדל בלי השקיה.

איך מאיפה ולמה באה ההתנהגות הזאת?
החיות שסביבנו נוהגות לסמן בעלות, הן לא עושות את זה עם אבני גבול גדרות וחומות.
הן מסמנות את זה בהשתנה או ערמת גללים.
כך זה כנראה גם אצלנו, זאת לא אהבת הארץ זאת הוכחת בעלות!

מותר הישראלי מחיית השדה:
שהחיות מחרבנות בהיקף הטריטוריה שלהן אצלן זאת הוכחת בעלות, ואנחנו? אנחנו מחרבנים את הטריטוריה שלנו.

"רק שביל פסעו רגלי..רק עץ נטעו ידי" – רחל "המשוררת" בלובשטיין

2010-02-12T13:58:00.001-08:00

פרדוקס ביטוח בריאות

פורסם בעבודה שחורה

אולי התקשרו אליכם הערב? או באחד מערבי השבוע? אולי שאלו אותכם המתקשרים אם אתם רוצים לשפר את ביטוח הבריאות שלכם?

אם יש לכם מושלם כדאי לכם פֶרְפֶטוֹ, אם יש זהב כדאי פלטינה, אם יש לכם ביטוח סיעודי לשלוש שנים למה לא תרחיבו ל..עד סוף החיים?

יש עכשיו מבצע מדהים 13 ש"ח ואתה מבוטח מפגיעת מטאור, וירוס, חי-עבה. נשלם לך טיפול בחו"ל, החלפת פרוסטטה, השתלת גרון, כדאי לך, זה משתלם.

"אתה יודע שמחקר חדש שפורסם בארה"ב מראה שמבוטחים חיים יותר שנים?" שאל אותי קול מהקצה השני של הקו. אתה יודע שבארה"ב חיים בממוצע שנתיים פחות מאשר בישראל? עניתי (בשאלה כמובן, אצלי זה גנטי). טוב הוא ענה זה בטח זיהום אויר, אבל בישראל ובקנדה אורך החיים שווה, ובשתיהן יש ביטוח ממלכתי, עניתי.

אתה יודע שחתי, מערכת הבריאות האמריקאית עולה היום פי ארבע ממערכת הבריאות הישראלית. זה לא אומר שהמדינה לא משלמת, הממשל האמריקאי משלם השתתפות במערכת הזאת, הוא משלם לנפש יותר ממה שעולה הבריאות לנפש בישראל.

אתה מבין אמרתי לו, אם אני אשלם יותר ביטוח בכדי שמצבי ישתפר יחסית למצבם של יתר האזרחים בישראל, בטווח של כמה שנים נשלם יותר עבור פחות בריאות.

נניח שאתה צודק הוא אמר, אבל האחריות שלך היא בריאותך ובריאות המשפחה שלך, מרוב דאגה לאחרים אתה שוכח את הילדים שלך ואת עצמך.

שאלתי, אתה לא חושב שחלק מהבריאות שלי זה גם החברה בה אני חי? תתאר לעצמך שאני אחיה רק בכדי לבקר את החברים החולים חסרי הביטוח שלי...נראה לך שאלו חיים שכדאי לחיות?

אני חושב שגם הם יעשו ביטוח, ענה לי ואם אתה לא תעשה הם עוד ילכו אחרי הארון שלך ויגידו איזה פראייר למה הוא לא עשה ביטוח כשהיה יכול!?

אתה מכיר את פרדוקס האסירים שאלתי? השאלה הניצבת כאן מתאימה. אם אעשה הרחבת ביטוח וכמוני יעשו כולם מחשש להשאר במיעוט, יעלה מחיר הבריאות ואיכותה תרד.

אם אני וכול האחרים נבחר לא לעשות ביטוחים כאלו, יהיה מצבנו הכי טוב, אבל בכדי להחליט כך, אנחנו צריכים להאמין בבני האדם.

הוא ענה: "ת'יודע מה, שכנעת אותי. תכתוב על זה פוסט שישכנע עוד אנשים."

אז כתבתי.

עמית הרפז